אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרכה

סימן תרכד

הלכות סוכה ולולב:

א במחבר ס"א בסוכות תשבו כו' הם ענני כבוד כו' - בת"כ פ' אמור מביא פלוגתא דר"א ור"ע דר"א סובר כי בסוכות הושבתי היינו סוכות ממש ור"ע ס"ל דהם ענני כבוד. אמנם בש"ס סוכה י"א ע"ב הגירס' להיפך דר"א ס"ל ענני כבוד ור"ע ס"ל סוכות ממש. ועיין בב"ח ז"ל דלכאו' ה"ל לפסוק כר"ע נגד ר"א מ"מ העיקר כר"א דכן תרגם אונקלוס ארי במטלת ענני אותבית ע"ש. ונסתלקה בזה תמיהת הגהות חכמת שלמה ברש"י סוכה י"א ב' ד"ה ואד יעלה מן הארץ וז"ל וסוכה מענני' יליף שהרי זכר לענני כבוד הוא כדכתיב כי בסוכות הושבתי ומתרגמינן ארי במטלת עננא כו' ותמה הנ"ל למה הוצרך רש"י להביא התרגום הרי זה מפורש אח"כ בברייתא שהביא הש"ס תכ"ד וכו', ולפי"ז לק"מ דעיקר מה דאנן קיי"ל כר"א נגד ר"ע הוא על סמך דברי התרגום כמ"ש הב"ח ולכך שפיר הביא רש"י התרגום שהוא העיקר בזה ומפיו אנו חיים לפסוק הלכה כר"א דענני כבוד היו - והנה ברשב"ם ז"ל עה"ת פ' אמור כ' בפ' למען ידעו דורותיכם וז"ל, פשוטו כדברי האומרי' במס' סוכה. סוכה ממש. וזה טעמו של דבר חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך, באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן תירוש ויצהר, למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בנ"י במדבר מ' שנה בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ולא תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וכו' ע"ש -- ועיין בפרמ"ג ז"ל במשבצות כאן שהביאו וכתב לר"ע דהלכה כוותי' דסוכות ממש היו א"כ בסוכות יש טעם לפטור נשים דלאו בני מלאכה לומר כחי ועוצם ידי כמ"ש הרשב"ם ז"ל וכו' ע"ש. ועפי"ז מיושב ג"כ תמיהת בעל חת"ס ז"ל בתשו' לא"ח סי' קפ"ה על השעה"מ דמייתי בה' חומ"צ קושי' מהר"ח אלפנדרי מאי מקשה ש"ס בסוכה למה לי אזרח להוציא נשים תיפוק לי' מ"ע שהז"ג נשי' פטורו' ומאי קו' דלמא ה"א לחייבם משום שהיו באותו נס דענני כבוד, וע"ז תי' שעה"מ דלא המ"ל הכי משום תינח למ"ד ענני כבוד' אבל למ"ד סוכות ממש מא"ל ותמה החת"ס מה בכך יהי' סוכות ממש או ענני כבוד ב"כ וב"כ היו גם נשים באותו נס' ותירץ עפמ"ש הרוקח מובא בס' א"ר כאן שבמלחמות סיחון ועוג ושארי מלחמות ישבו בסוכות חוץ לאהליהם כסוכת הלוחמים ביום קרב ע"ש וא"כ לא שייכי בנשים דלאו בני כיבוש נינהו וא"ש להך מ"ד דסוכות ממש הוה ע"ש. ולפי דברי הפמ"ג בלא"ה א"ש דאין לומר דה"א לחייב נשים למ"ד סוכות ממש משום שהיו באותו נס דהא לעומת זה יש סברא כנגדו לפטור נשים למ"ד הנ"ל משום דלאו בני מלאכה לומר כחי ועוצם ידי וק"ל:

ב אלא דבין לדברי חת"ס ובין לדברי פמ"ג קשה לי בש"ס ערכין דף ג' הכל חייבים בסוכה כהנים כו' ופריך פשיטא ומשני כהנים אצטריכא לי' כו' ע"ש (ותי' הגמ' מרפסא איגרא איך ס"ד דל"ה תשבו כעין תדורו הלא גם בביתו כהן אסור בתשמיש כשיעבוד עבודה והוי שפיר תשבו כעין תדורו וע' תשו' שער אפרים סי' ל"ד) ואמאי לא משני דסד"א לפטור כהנים למ"ד סוכות ממש משום דל"ש בהו טעם דלמען ידעו וכו' דסוכות ההם היו בנוים לאנשי מלחמה וכהנים לאו בני מלחמה כמ"ש הרמב"ם פי"ג מה' שמטה ויובל הל' י"ב ע"ש, וכמו כן קשה לפמ"ג ז"ל אמאי לא אמר דס"ד לפטור כהנים דאין להם חלק ונחלה בארץ וכל פרנסתם מאחרים ול"ש בהו כחי ועוצם ידי וצ"ע:

ג בס' בני יששכר מאמר צלא דמהימנותא אות ט"ו ואות כ"ב הביא מה שהקשו הראשונים למה צום השי"ת דוקא זכר לענני הכבוד ולא צוה לעשות זכר למן ובאר:

וכתב תי' ע"ז בשם הרב החיד"א ז"ל דענני הכבוד היו רק ישראל בטובה זאת מיוחדים אבל הערב רב היו חוץ לענני הכבוד משא"כ מן ובאר גם הערב רב היו ניזונים מהם ע"כ, וע"ש שנתן טעם לדבר משום דמן ובאר הם בחי' מזון ואין בודקין למזונות ע"ש. ולפום רהיטא אני תמה מאוד דהוא נגד הזוה"ק פ' כי תשא בפ' וירא העם כי בושש משה, דאיתא שם א"ר אלעזר אבא אי הכי אינון ערב רב לא הוו אכלי מן מנא א"ל ודאי הכי הוא וכו' וממה הוי אכלי מתמצית מה דאשתאר מבתר ריחיא פסולת וקרא אכרת ואמר ובנ"י אכלו את המן וכו' בנ"י ולא אחרא ע"ש וצ"ע:

ד בהגהות בן ארי' שנדפס בסוף הטוא"ח הביא ד' הגר"א ז"ל בביאורו לשה"ש או' ד' ת"ל שם. ובזה יתורץ מה שהקשו למה אנחנו עושין סוכות בתשרי כיון שהוא נגד היקף ענני כבוד הי' ראוי לעשות בניסן כי בניסן הי' תחלת היקף עננים אבל נראה לפי שכשעשו העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן ומשה ירד ביו"כ ובמחרת יו"כ ויקהל משה וצוה על מלאכת המשכן וזה הי' בי"א תשרי וכתיב והעם הביאו עוד נדבה בבוקר בבוקר ב' ימים הרי י"ג בתשרי ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ובמשקל ומט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני כבוד ולכך אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי עכ"ל הגר"א ז"ל - וכ' עלי' בהגהות הנ"ל, ונראה שהתחילו במלאכות שמותרים משום מתוך שהותרה לצורך כו' ע' שבועות ט"ו ב'. ט' תוס' פסחים ה' ב' ד"ה לא אמרינן כו' וביצה י"ב א' תוד"ה ה"ג כו' דהמצוה נקראת צורך יו"ט כו' ור"ע דלית לי' מתוך בפסחים ה' ב' לשיטתו בסוכה י"א ב' דדרש סוכות ממש מסו להם ע"ש עכ"ל - ולענ"ד יש לפקפק דהא ר"א שמותי מתלמידי ב"ש ולית לי' מתוך כב"ש רבותיו ביצה י"ב א"כ אמאי ס"ל הוא דסוכות ענני כבוד היו אך אין משיבין על הדרוש:

ה במג"א ריש הסימן ויכוין בישיבתה שציונו הקב"ה לישב בסוכה זכר לי"מ (ב"ח) בפרמ"ג כ' שצריך לכוין ג"כ שהקיפם בענני כבוד. וכ' עוד שכוונות אלו אינם רק לכתחלה אבל בדיעבד יצא כשלא כיון רק לצאת דמצ"כ לצאת דוקא כדקי"ל בא"ח סי' ס' ובס' בכורי יעקב מהגאון מהו' יעקב עטלינגר זצ"ל (חיבור על ה' סוכה ולולב) כ' דאין זה ראי' דזה דוקא בשאר מצות שלא צותה התורה כוונה פלטים בסם אבל בסוכה שציווי הכתוב הוא שיכוין כן מלמען ידעו כמ"ש הב"ח י"ל דאפי' בדיעבד לא יצא ולכן אם אכל בלילה ראשונה בסוכה בלא כוונה זו יש להחמיר לאכול שוב כזית בכוונה ועכ"פ יזהר כל א' ללמד ולספר לבניו ולבני ביתו כוונת מצות סוכה כמו שצריך ללמד להם טעם המצות בליל פסח וכדא' כל שלא אמר ג' דברים וכו' ואף דלשיטת הר"ן גם בפסח יצא בדיעבד אם לא פירש טעם פסח מצה ומרור היינו משום דס"ל דלא יצא דשם הוא מדרבנן דוקא אבל בסוכה דכתיב למען ידעו א"כ דאורייתא הוא י"ל דגם להר"ן לא יצא ולשיטת התוס' אפי' בפסח לא יצא בדיעבד ובחי' הארכתי בזה עכ"ל. וע"ש עוד בסה"ס בקונטרס תוספת בכורים:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה