ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרכד
א במג"א ריש הסימן ונ"ל דמותר ברחיצה ובכולם קודם שיבדיל - ובמחצה"ש כ' דאכילה ושתי' אסור, ובתשו' שואל ומשיב מהדו' תליתא' ח"א סי' קכ"ט כ' דשתית מים מותר אף קודם הבדלה וקודם תפלת ערבית ע"ש, וע' בהגהות מנחת פתים ובס' שדי חמד מערכת יוכ"פ סי' ד' אות ב' שפקפקו בהוראתו ע"ש:
ב עיין בפוסקים הטעמים שכ' על שאין מחמירין לעשות ב' ימים יו"כ - ובסי מקרי דרדקי פ' אחרי אות תל"ז כ' משום דכתוב בתורה והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בנ"י מכל חטאתם אחת בשנה, ובדבר המפורש בתורה להיתר אין יכולי' חכמים לגזור ולאסור כמו שמתרץ המאירי קו' התוס' מ"ט לא גזרי' שלא למול בשבת מחשש דשמא יעבירנו, משום דכתבה תורה ביום השמיני ביום אפי' בשבת, וה"נ כתבה תורה אחת בשנה משמעו ולא שני פעמים, ולענ"ד משמעות תיבת אחת בשנה יותר הוי מפורש מתיבת ביום השמיני דמרבינן אפי' בשבת עכ"ל -- והכה כעין זה אמרתי גם אני בילדותי ומצאתי כעת שכ"כ גם ידידי הרה"ג המפורסים מהו' אברהם מתתי' חלפן נ"י בעהמח"ס בית האוצר (מעיר יעליסאוועטגראד ברוסיא) דלכך לא תקנו ב' ימים יו"כ משום דכתיב אך בעשור ואך מיעוטא הוא - אמנם לענ"ד יש לפקפק בכל אלו הטעמים ומחוורתא כמ"ש הראשונים ומקורו מהירושלמי דלא תקנו כן משום חשש סכנה, ומ"ש התוס' בפסחים נ"ד ע"ב ד"ה לקביעא כו' אם נסתפק מתי הוקבע החודש כגון שמהלך במדבר עושה ב' ימים יוה"כ, היינו באדם פרטי שהוא במעל כח ויודע בנפשו שלא יבא לידי סכנה אבל לתקן כן לכל העולם זה אי אפשר דלא ימלט שלא יבא אחד לידי סכנה ועיין ביד אפרים וכוונתו דהתוס' הנ"ל עכ"ח לית להו מ"ש המג"א בסוף הסימן מפי השמועה טעם שלא לעשות ב' ימים יו"כ משום דא"כ הוי אתמול ערב יה"כ ואסור להתענות והוי תרתי דסתרי אהדדי ע"ש. (ועיין בכרם בלמה שהביא הפליתי סי' ק"י שהקשה לר"ל דח"ש מותר מה"ת ה"ל לתקן ב' ימים יו"כ ע"י שיאכלו פחות מכשיעור ולא יהי' סכנה, והקשה עליו מירושלמי דמודה ר"ל ביוהכ"פ, עיין בילקוט הגרשוני ח"ר אות חצי שיעור שהבאתי יישוב ע"ז בשם הגאון שואל ומשיב ז"ל, וע"ע מ"ש בזה לעיל סי' תרי"ח ענף ד'):