אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תריד

סימן תריג

א במחבר ס"א אסור לסוך כו' אבל אם הוא חולה אפי' אב"ס או שיש לו חטטין בראשו מותר בהגהות חכמת שלמה הקשה ע"ז ניהו דמצד איסור יוה"כ מותר ממ מצד איסור רפואה בשבת ליתסר דהרי אסור לעשות בשבת רפואה כמ"ש בסי' שכ"ז וה"ה ביוה"כ וע"ש מ"ש בזה. וכתב ג"כ שראה שהגאון מליסא ז"ל בסידור דרך החיים הרגיש בזה ג"כ בהל' יו"כ. ופלא בעיני דלא זכרו מ"ש הב"י בסי' תרי"ג וז"ל כתב סמ"ק אומר הר"מ שמותר לאדם לרחוץ עיניו במים בי"ה מפרי שהיא רפואה לעינים כדאיתא בפ' שמונה שרצים (קמ"ח) ורפואה מותר בי"ה עכ"ל:

ב במג"א סק"א הקשה בצ"ע מ"ש סיכה מרחיצה דשרי להעביר הזוהמא וסיכה בכל גווני אסור ואדמ"ו הגאון זצ"ל במהר"ם שיק מצוה שט"ז כתב לתרץ דרחיצה מותר להעביר הזוהמא הואיל ואינו מכוין להנאתו וה"ל דשא"מ ומותר ואף דהוי פסיק רישא הרי כ' הר"ן בסוגי' דריחא מילתא דלענין הנאה לא שייך לאסור משום פסיק רישא (עיי' ישועות יעקב סי' תרי"ג סק"א) אבל לענין סיכה דרבנן אמרו סיכה כשתי' כדיליף בפר"ע מקרא דותבוא כמים בקרבו וגו' ובשתי' לא שייך אינו מכוין דהוי מתעסק בחלבים ועריות וכמ"ש הר"ן שם ולכך אפי' אינו עושה משום תענוג אלא להעביר הזוהמא אפ"ה אסור מדרבנן משום דסיכה כשתי' וא"ש:

ג במחבר ס"ב אסור לנעול סנדל או מנעל של עור וכו' - בתל תלפיות מחברת ב' אות ואיו כתב י"נ הרה"ג המפורסם מהו' נתנאל פריעד נ"י אבדק"ק באלמאז אויוואראש יע"א וז"ל, במנחת חיכוך מצוה שי"ג חידש בהנועל סנדל האסור ביוה"כ חוץ ממה שעובר על איסור דנעילת הסנדל, אם יצא בו ברה"ר חייב חטאת דלאו מלבוש הוא אלא משוי לפי סברת רש"י למ"ד שבת לאו זמן תפילין יעו"ש ובאמת יש לחלק בשלמא תפילין כל המלבוש רק המצוה ואם לאו מצוה בטל שם תכשיט משא"כ סנדל מלבוש הוא מחמת עצמו ועיין פמ"ג או"ח סי' י"ג בלובש כלאים בשבת וצ"ע עכ"ל -- ועיין בס' שדי חמד מערכת יוכ"פ סי' ג' אות י"ד שמסכים עם המנחת חינוך וע"ש עוד באות ט"ו על אסתפקתא של המנ"ח שם בחיה דמותרת בנעילת הסדל של עור אם יכולה לצאת לרה"ר במנעל של שאר מינים ואין להאריך. [ובנידון מנעלים שעושים מפילטץ של צמר ותוך כפות המנעל נותנין עור להחזיק התפירה עיין בתשו' אדמ"ו הגאון מהר"ם שיק זצ"ל מא"ח סי' שט"ז דמסיק להחמיר ע"ש באורך]:

ד בענין אי מברכין בי"כ ברכת שעשה לי כל צרכי, עיין בס' פתחי תשובה כאן, גם עיין בדברינו לעיל סי' תקנ"ד ענף ה' ע"ש: סימן תרט"ו (א) במחבר ס"ב הרואה קרי בליל יוהכ"פ וכו' ר בגמ' סוף יומא איתא הרואה קרי ביוהכ"פ והמחבר ז"ל שינה מלשון הגמ' וכתב בליל יוהכ"פ והוא מיוסד על מ"ש בב"י כאן ופי' הרואה קרי בי"ה בליל י"ה ולאפוקי ממאן שכתב דרואה קרי ביום דוקא קאמר עכ"ל. ומ"מ קשה אמאי כ' בליל יוהכ"פ דוקא הא ודאי אפי' ראה קרי ביום ידאג כל השנה, ודוחק לומר דיום אתי' במכ"ש - ואפשר לומר עפ"י מ"ש בהגהות מהרב"פ וכ"כ באלף למטה דאם יש לתלות ראיית קרי בהרהורי דיומא אז א"צ לדאוג כל השנה ע"ש, א"כ הרי כ' התוס' מגילה ל"א א' דלכך קורין במנחה בי"כ בערות לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום וכו' ע"ש, א"כ ביום שרואה הנשים מקושטות עכ"פ מידי הרהור לא נפיק ואיכא למיתלי ראיית הקרי בהרהור וא"כ א"צ לדאוג כה"ש לכן כ' המחבר הרואה קרי בליל י"כ דוקא כנלע"ד בדרך אפשר:

ב בגמ' סוף יומא הריאה קרי ביה"כ עונותיו מחולין לו והתניא עונותיו סדורין מאי סדורין סדורין לימחל ע"כ - ולכאור' אין לו ביאור כלל, ועמ"ש בזה הגאון מ' שלמה קלוגר זצ"ל בס' אמרי שפר פ' וזאת הברכה וינעם לך. (ג) כ' בהגהות זכרון אברהם בש"ע ס"ב כל השנה. קבלתי ממורי ז"ל (הוא הגאון רבי נתן אדלער) שאם ישלים לו שנתו שיתענה באותו שנה בה"ב וע"ש וכן ינהוג כל ימיו וכל ליל י"כ לא ישכב עוד בשום מטה לישון רק יעיר בב"ה לומר שירות ותשבחות וכן ינהוג כל ימיו ויש לחוש לדברי הלבוש ז"ל עכ"ל:

ד בענין התיקון לרואה קרי בי"כ עיין בס' שדי חמד מערכת יוכ"פ סי' ד' אות ג' וע"ש מ"ש בשם הגאון כתב סופר חא"ח סי' ק"י וגם בשם הרב טהרת המים ע"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה