ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרז
א ברמ"א ס"ב אבל כשמתפלל בקול רם או ש"ץ כשחוזר התפלה אין לפרט החטא ומה שאומרים על חטא כסדר א' ב' לא מקרי פורט הואיל והכל אומרים בשוה אינו אלא כנוסח תפלה בס' תורה תמימה פ' כי תשא הקשה ע"ז מסוגי' דסוטה ל"ב ב' דמביא שם ראי' שאומר אדם גנותו בקול רם מהא דפ' בכורים ארמי אובד אבי דכתיב שם וענית ואמרת, וכל עניה היא בקול רם, יעו"ש, ולדברי הרמ"א קשה מאי ראי' מפ' בכורים שהיא תפלה הקבועה לרבים וצ"ע, וע"כ כתב הוא סברא אחרת בטעם הדבר שאנו אומרים נוסח ע"ח ביו"כ יען דהלשון שאומר ר"ע אינו צריך לפרט החטא מורה שרק אין חיוב בזה אבל בודאי רשאי לומר ולכן אחרי דלר"ע רשות ולריב"ב חובה לכן אנו נוהגין לומר כזה ביו"כ כמו שאנו נוהגין לומר כמה פיוטים וסליחות ביו"כ אע"פ שאינם מעיקר הדין והחיוב ע"כ. (א"ה המעיין בד"מ ימצא שגם הרמ"א כתב טעם זה אלא שבהג"ה השמיטו וא"י למה):
ב במג"א סק"ג הקשה ע"מ שאנו אומרים ע"ח שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה הרי צריך לבקש על הקל תחלה - ועיין בספרי ילקוט הגרשוני ח"ב ערך יצ"ט ויצה"ר שהבאתי תי' ע"ז בשם דרושי הצל"ח דרוש י"ג - וגם במה שהקשו המפורשים על מה שאומרי' ע"ח שח"ל ביצה"ר (עיין בא"ר) הבט וראה בילקוט הגרשוני הנ"ל שהבאתי ב' פירושים ע"ז וע"מ שאומרים ע"ח שח"ל באונס וברצון שהקשה בס' שדי חמד הא אונס רחמנא פטרי' עיין בסידור יעב"ץ שמיישב זה:
ג עוד במג"א שם מביא בשם כתבי האר"י שיכה באגרוף על החזה, ובמדרש קהלת איתא שיכה על הלב לומר אתה גרמת ליה ובטו"ז לעיל סי' קי"ג סוף סק"ד כ' ג"כ דמכים על הלב עיי"ש והעיר ע"ז הגאון כתב סופר ז"ל כמובא בשמו במגינים החדשים ועיין בס' תורה תמימה פ' בראשית בפסוק לפתח חטאת רובץ מבאר באורך שהעיקר כמ"ש בכתבי האר"י שצריך להכות על החזה עיי"ש:
ד בהגהות חכמת שלמה הקשה על ר' מאיר דסובר דמבקש על הזדונות תחלה הרי מקרא מפורש בתהלים ל"ב חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי לה' א"כ מפורש דמודה על השוגג תחלה ואח"כ על המזיד והניחו בצ"ע - ועיין בילקוט הגרשוני תהלים ל"ב ולפי הפירוש שהבאתי שם בפסוק הנ"ל אין שום קושי' על ר"מ כמובן ודו"ק: