ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תקפח
א במחבר ס"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר - בגמ' ר"ה כ"ט ב' מפרש הטעם משום גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר ועיין בטו"ז ובמג"א שהקשו בשם המזרחי ומהר"ם פאדווה ז"ל אמאי לא גזרו משום שמא יתקן כלי ש"ר ומה שתירצו דחה המג"א בסק"ד בטוב טעם ע"ש - וראיתי בס' חמד משה שכ' דבאמת הוי מצי רבה לומר כן אלא דאמר מלתא דשוי' לכולהו לשופר ולולב ומגילה ע"ש ומדוייק בדבריו מאוד לשון הש"ס ר"ה הנ"ל גזירה שמא יעבירנו וכו' וה"ט דלולב וה"ט דמגילה עיי"ש, והיינו משום דהי' קשי' לי' אמאי לא אמר הטעם משום גזירה שמא יתקן כלי שיר לז"א דלכך אמר הגזירה שמא יעבירנו משום דה"ט דלולב וה"ט דמגילה והוי מלתא דשוי' לכולהו יהוא נכון מאוד -- ולענ"ד נראה ליישב קו' המזרחי ומהרמ"פ הנ"ל, עפימ"ש בס' טל חיים והברכה דף ק"ז (וכ' שם דכ"כ גם אדמו"ר הגאון זצ"ל בס' חסן סופר) על מה שמקשים אמאי קאמר הגמ' שמא יעבירנו ולא נקט שמא יוציאנו מרה"י לר"ה, דהנה הר"ן תי' אמאי לא גזרו נמי במילה בשבת שמא יעבירנו משום דהתם אין הכל טרודים ויזכירוהו משא"כ בשופר ומגילה דהכל טרודים (ומובא בב"י כאן ע"ש). וקשה הא נשים פטורות משופר וא"כ הם יזכירוהו, אמנם כל כבודה בת מלך פנימה כדאיתא בנזיר י"ב וע"כ נקט ש"י ד"א ברה"ר דשם אין מצויין נשים משא"כ ש"י מרה"י לרה"ר דשם מצויות נשים ויזכירוהו ונכון מאוד עכ"ל, וא"כ ממילא מתורץ גם הקושי' הנ"ל דלולי החשש ש"י ד"א ברה"ר לא הו"מ לגזור ש"י כלי שיר כיון דאינו ברה"ר א"כ נשים יזכירוהו דהם אין טרודים, לכן קאמר דגזרי' ש"י ד"א ברה"ר ושם אין מצויות נשים שיזכירוהו וא"ש ודו"ק:
ב ובס' לקוטי שלמה ר"ה כ"ט מביא תי' בשם ס' פאת השלחן ע"ד שאמרו פסחים י"א הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מני' בתמיה וכן קיי"ל באו"ח סי' רה"ע דאם לומד פרק במה מדליקין לא חיישי' שמא יטה, א"כ כאן נמי הדי השופר מזכירו שהיום ראש השנה ואיך יתקן כלי שיר משו"ה לא חיישינן רק שמא יעבירנו ד"א בר"ה כי ישכח שהיום שבת דע"ז לית לי' שום דבר המזכירו ודפח"ח וראיתי שם עוד בלקוטי שלמה דף הנ"ל הניח בצ"ע כשחל ר"ה בשבת ועקרינן מ"ע של סופר למה לא ידחוהו ליום א' וב'. ונפלאתי עליו שלא ראה הב"י סס"י זה בשם הכלבו ע"ש:
ג בח"ר מזה החיבור בקו"א אות ס"ד הבאתי חקירה למה לא תקנו בד"ה שחל בשבת לתקוע בין השמשות דלא גזרו בו משום שבות. והנה כעת יצא לאור ס' שדי חמד פאת השדה חלק י"א וראיתי שהאריך בזה במערכת בי"ת סי' ב' בד"ה ועל החקירה כו' עיי"ש. וא"א לי להעתיק דבריו כי רבים הם:
ד בטו"ז סק"ה תי' קושי' הראשונים אמאי ל"ג במילה בשבת ש"י התינוק ד"א בר"ה משום דהתורה ריבתה בפירוש וביום השמיני אפי' בשבת לכך לא רצו לעקור ד"ת בפירוש ע"ש - ובס' ברכי יוסף הקשה ע"ז ממה שאמרו במדרש על פסוק ולקחתם לכם ביום הראשון אפילו בשבת ואיך אסרו חז"ל הא הוי מפורש בתורה דומי' דמילה ובמחזיק ברכה סי' של"א הוסיף להקשות מש"ס שבת ד' קל"א וסיכה ד' מ"ג דאמרו כן עיי"ש. ובס' שדי חמד (כללים) מערכת יו"ד כלל כ"ב כתב ליישב דברי הטו"ז עפימ"ש הפרמ"ג במשבצות כאן דלב"ש דאית להו איסור הוצאה ביו"ט תוקעין ונוטלין אף בחל בשבת דאל"כ גם ביו"ט הי' צריך לאסור וזה לא יתכן וכו' ע"ש, לפי"ז י"ל דאותו מ"ד במדרש ס"ל כב"ש ולדידי' תוקעין ונוטלין בשבת כמעשהו בחול וגם סוגי' הש"ס דשבת וסוכה הנ"ל הנה נכון דהתם אמרו כן אליבא דר"א ור"א שמותי מתלמידי ב"ש כמ"ש תוס' בכמה דוכתי ולדידי' תוקעין ונוטלין ולא גזרו בזה ואין שום קושי' על הט"ז כמובן עכ"ד, ועיין עוד בס' תוספות שבת סי' של"א סק"א מה. שהקשה על הטו"ז בזה דהו"ל לגזור שלא למול בשבת וקרא דוביום השמיני אפי' בשבת נוכל לקיים ביו"ט דקיי"ל אין עירוב והוצאה ליו"ט ועין ברש"י שבת קל"ג ע"א ד"ה ואין עשה כו' דגם הא דמילה בזמנה דוחה יו"ט נמי נלמד מהך קרא דביום אפי' בשבת ע"ש ולפימ"ש המלבי"ם זצ"ל בס' התורה והמצוה פי תזריע דביום בא לומר שיהי' הדבר ביום ההוא ולא יעבור אל יום שאחריו ע"ש, הנה אמרה התורה בפירוש שיהי' המילה באותו יום ולא יעבור אף בחל בשבת וכדברי הטו"ז ז"ל ולק"מ:
ה אם עבר ותקע שופר בשבת ובירך יש להסתפק אם יצא י"ח שופר או לא ונ"מ לענין שלא יצטרך לברך ביום ב' שהחיינו להסוברים דאם בירך ביום א' לא יברך ביום ב' שהחיינו. ועיין בשו"ע הקטנים באשל אברהם סי' ת"ר. ובהגהות חכמת שלמה כתב דלא יצא משום דהוי מצהב"ע כיון דעבר אדרבנן דהרי אף באיסור דרבנן נחשב מצהב"ע כדמוכח בפ"ב דפסחים גבי טבל טבול מדרבנן ופירש"י שם ע"ש. והנה לכאורה יש לעיין בזה לפימ"ש השעה"מ בה' לולב דבעבירה שאינה בעצמותה אלא שהיום גורם לא אמרי' מצהב"ע א"כ ה"נ ל"ש מצהב"ע. אך הנה ראיתי בתשו' כתב סופר או"ח סי' קכ"ז שהשיג על השעה"מ בזה ע"ש. ואי"ה במק"א יבואר עוד [ומדי דברי בתשו' כתב סופר הנ"ל אציין שראיתי בו פלפול נאה בענין גזירת שמא יעבירנו במילה בשבת עיי"ש בסי' נ"ח וינעם לך. ובענין קושי' השואל שם על הריטב"א סוכה דמש"ה לא גזרו במילה ש"י משום דהוי מצוה ודאי א"כ הדק"ל איך מהלינן בשבת הא הוי ספק מצוה דילמא כפל הוא. עיין בס' בית מאיר כאן, גם עיין בס' ישועות יעקב חלק אהע"ז סס"י קנ"ו בתשו' הגאון בן המחבר זצ"ל. ובתשו' מי באר סי' נ"ד כתב דהקושי' כתובה בס' מחנה לוי והניחה בצ"ע. והוא מיישבה על אופן שמיישב החת"ס ז"ל המובא בכתב סופר הנ"ל ויותר אין להאריך]: