אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תקפה

סימן תקפד

א בס' באר היטב סי' תקצ"ג הביא בשם הב"ח שיש לכסות השופר בשעת ברכה. ובקשתיו בב"ח ולא מצאתיו. ובא"ר כאן הביאו בשם הגמ"נ (כנראה שהוא ר"ת הגהות מנהגים ואינו מצוי אצלי) ובס' מטה אפרים הביא שכן נוהנין, ואודה ולא אבוש כי לא ידעתי מקור וטעם כיסוי זה. וע"ע לקמן סי' ת"ר ענף ב' מ"ש בזה]. (ב) בהגהות זכרון אברהם הביא בשם מהרי"ל הל' ר"ה תקיעות שופר אין צריך מנין עשרה דוקא ע"ש - ולכאו' נ"ל לה"ר לזה מדגזרינן בתק"ש בשבת שמא יעבירנו ואי ס"ד דצריך עשרה דוקא לא ה"ל לגזור דהא רבים מדכרי אהדדי כמ"ש בתוספות חדשים פ"ק דמגילה דלכך ל"ג ש"י בקריאת ס"ת בשבת ע"ש. [ומ"ש עוד בהגהות הנ"ל בהערות הג' המו"ל טעם למנהג שנוהגין לתקוע על הבימה בשם הגאון רבי יצחק דוב באמבערגער זצ"ל אבדק"ק ווירצבורג דבביהכ"נ גדולהומרווחת צריך הבחנה רבה אם אין חשש קול הברה אם תוקע במקום החזן ולכן יותר טוב לתקוע באמצע בהכ"נ על הבימה ע"כ הנה קרוב לזה כתב גם בס' שמן המאור ע"ש): (ג) במחבר ס"ה הנוטל שכר לתקוע כו' או כדי להתפלל כו' אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה בטו"ז סק"ז הקשה בצ"ע על הב"י שכ' ביו"ד סי' ע"ר במוכר ס"ת משמע כיון דאינו רואה בו סי' ברכה אסור הוא למוכרו וכאן כ' בהיפך - ובמג"א ס"ק י"ב כ' אבל איסורא ליכא כיון דצורך מצוה הוא. וביאר הלבושי שרד שכתב כן לתרץ מה שהקשה הטו"ז ממכירת ס"ת דא כא איסורא ולא כאן, והנה בס' אלי' רבה סוף הסימן כתב ג"כ תירוץ זה משמי' דנפשי' ולא הרגיש שכוונת מג"א הי' ג"כ לזה. וע' בפר"ח כאן שהשיג על המג"א דהא המחבר פוסק בסי' ש"ו ס"ה דאיסורא נמי איכא. ובס' תוס' שבת שם הקשה זה מדנפשי' ולא ראה דברי הפר"ח כאן - והנה הפר"ח סיים ועיין בנדרים דף ל"ז ולא ידעתי מה הציון הלז' ואולי כוונתו דבלא"ה אסור ליטול שכר על התקיעה והתפלה משום מה אני בחנם כו' כדקיי"ל בנדרים דף ל"ז. אך באמת לא אישתמיט לשום פוסק שיאמר כן וכולם רק מצד איסור שכר שבת נחתו בי'. וראיתי בס' בית מאיר כאן שכתב דלא שייך בזה איסור משום מה אני בחנם כו' משום דהוי מידי דטרחא ושרי כדפירש"י בקידושין דף נ"ח ע"ש. ובס' שבילי דוד כאן כתב ג"כ כנ"ל אך הקשה דלענין שכר תקיעות מהיכן יש היתר דזה חכמה ואין מלאכה, ותירץ הואיל דמה"ת יצא בתקיעות דמיושב וכל שאר התקיעות רק מדרבנן ומכ"ש לדעת ר"ה שהביאו הראשונים דמה"ת יצא בתש"ת או בתר"ת רק מתקנה תקינו כן א"כ שרי ליטול שכר כמו דמותר ליטול שכר פיסוק טעמים משום דאינו אלא מדרבנן כמבואר בר"ן נדרים דף ל"ז ע"ש. ובס' שדי חמד מערכת ר"ה סי' ב' אות י"ז כתב דבזה מיושב גם הקושי' מתפלה דכבר נודע דגם להרמב"ם שסובר דתפלה מ"ע מה"ת מ"מ נוסח התפלה הוא מדרבנן דמדאוריי' בבקשה בעלמא פ"א ביום יוצא י"ח והש"ץ שנוטל שכר על התפלה הוא מן התקנה ואילך דתקון רבנן סדר תפלה בא לו בארוכה ואילו הי' די בבקשה בעלמא לא היינו צריכים לש"ץ כלל וזה אינו אלא מדרבנן לכן יכולים לקבל שכר על אריכות נוסח התפלה ורק החשש הוא משום שכר שבת עיי"ש: (ד) עוד שם בטו"ז הטור הביא הגמ' אר"י כל שנה כו' מריעין לה בסופה כו' ומפרש בה"ג לא דאיקלע בשבתא אלא דאיתילד אונסא ולא תקעו עכ"ל וקשה דהא אונס פטר רחמנא בכ"מ וכו' -- בגליון שו"ע שלי רשמתי מכבר. עיין בתשו' שבות יעקב ח"ב סי' י' מ"ש ביישוב קושי' זו. ואינו תח"י כעת. ועיין בהגהות בן ארי' שנדפס בסוף הטור או"ח דפוס ווילנא מ"ש בזה:

ה כ' במהרי"ל והשופר מערבב השטן שנאמר אין שטן ואין פגע רע ר"ת שופר כלומר מתי שתוקעין בשופר אין שטן וכו'. והביאו בס' חמד משה וכתב עליו. ומשמע מדבריו שפסוק הוא ולא ידעתי מקומו אי' עכ"ל. ופלא שלא זכר שר שהוא פסוק מפורש במלכים א' סי' ה' פסוק י"ח ע"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה