ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תקפד
א במחבר ס"א אין אומרי' הלל בר"ה ויוהכ"פ, בס' א"ר סק"ד הקשה בשם ס' אמרכל לפי מה דמצלינן אקצירי ומריעי בכל יום ומבואר בגמ' משום דקיי"ל כר' יוסי דאדם נידון בכל יום א"כ לעולם לא יאמרו הכל ע"ש שחילק בין דינא דרבים לדינא דיחיד (והגאון בעל ערוך לנר במס' ר"ה דף ט"ז ע"א הביא הקושי' בשם הטו"א ות' ג"כ כנ"ל ונעלמו מעיניו דברי הא"ר) והפרמ"ג תי' דאדם נידון בכל יום כשיש מקטרג ותובע משא"כ בר"ה בית דין קבוע לדון כל העולם וה' הוא ובית דינו עכ"ל. ובס' ישועות יעקב סי' תקפ"ב סק"א כ' וז"ל, ודע דבגוף ד"ז דאמרו לר"י אדם נדון בכל יום לכאורה קשה כמה ענינים שאנו עושין בר"ה כמו דל"א הלל בר"ה וגם דתוקעין בר"ה ולדברי ר"י הו"ל לתקוע בכל יום לערבב השטן אמנם הדבר פשוט דאף לר"י גמר דין של האדם בר"ה וביוכ"פ אלא שהקב"ה פוקד לבקרים מעשה פרטי של כל אחד ואם תיקן אחר עבור ימים האלו מעשיו גם דינו משתנה כנ"ל וע"כ מצלינן האידנא אקצירי ומריעי ואמנם משפט הכללי בר"ה ויוה"כ הוא וע"כ נאמר ותפקדנו דהיינו משפט הפרטי הוא בכל בוקר והלל דלא אמרי' בר"ה הוא משום משפט הכללי עכ"ל -- ובין לתי' הפרמ"ג ובין לתי' הישועות יעקב קשה לי א"כ מאי קאמר הגמ' בר"ה ט"ז ע"א מני מתני' לא ר"מ וכו' ולא רבי יוסי וכו' הא כר' יוסי שפיר אתי' דבר"ה ב"ד קבוע וכו' גם גמר דין של האדם בר"ה ויוכ"פ כנ"ל וצ"ע -- וראיתי בהגהות חכמת שלמה כאן דבשבת ויו"ט ור"ח, ודאי אינו נידון דלית בהו דין וע"כ שפיר אמרי' בהו הלל ומה דאמר בכל יום הוא לאו דוקא אלא רובו ככולו ע"ש -- ועדיין קשה דה"ל לתקוע לדעת ר' יוסי בכל ימי החול לערבב השטן כנ"ל, וגם בגוף דבריו שכ' דבשבת וי"ט אינו נידון אף לר' יוסי, מצאתי בחידושי אנשי שם שסביב המרדכי פ"ק דר"ה בשם תשו' הר"ר אביגדור כהנא רבה להר"ר חיים שכ' להדי' שלא כדבריו ע"ש - ולכן מחוורתא כתי' הא"ר בשם ס' אמרכל דלא דמי דינא דרבים לדינא דיחיד שכל אחד נידון לבדו, ומ"ש ע"ז דא"כ מאי הקשה בר"ה ד' ט"ז מר' יוסי על מתני' דבר"ה עוברין לפניו כל באי עולם וכו' הא מודי ר' יוסי בדינא דרבים עיין בס' ערוך לנר ר"ה ד' ט"ז ותמצא יישוב לזה: