אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תקלד

סימן תקלג

א במחבר ס"א ובעלת הכתם שנמצא במועד עיין ב"י שמביא המרדכי בשם רבינו אברהם בעל קרי שראה במועד או בעלת הכתם. וצע"ג למה השמיט המחבר בעל קרי דהיינו שראה בחלוקו קרי במועד דא"א לכבסו קודם המועד. שוב מצאתי בעזהי"ת שגם הפמ"ג עמד בזה עיי"ש במשבצות סק"א. (ב) עוד שם ומי שאין לו אלא חלוק אחד - כתב בס' חמד משה, סתם כאן בש"ע ומשמע אפילו פשע ולא כיבסו לפני המועד שרי לכבסו במועד וכ"כ בב"י שכ"כ בתוס' והוא בפ' אלו מגלחין י"ח ע"א ד"ה אע"ג ותמיהני שכאן הוכיחו התוס' להיתר ובדף י"ד ע"א ד"ה שאין לו, משמע מדבריהם איפכא שמיירי דוקא כשכבסו קודם מועד וצ"ע עכ"ל - והנה מה שנוגע לסתירת התוס' נלע"ד דהתוס' עצמם בדף י"ח ד"ה אע"ג, כתבו בזה"ל ובתוספות מסופק בזה וי"ל דכוונתם על התוס' דף י"ד ד"ה שאין לו דנראה דמסופק בזה, וא"כ אין דבריהם סותרים זא"ז, וממילא גם על המחבר לק"מ דמאחר שהתוס' בדף י"ת פשיטא להו דשרי אפי' לא כיבסו לפני המועד והביאו ראי' לזה מן הגמרא ממילא לא שבקינן פשיטותא דתוס' הנ"ל מקמי ספיקא דהתוס' דף י"ד - ומדי דברי בו בס' ח"מ הנ"ל ארשום דתמוה בעיני מ"ש שם בסוף הדיבור וז"ל, והכי אמרי' בגינות דאם לא גילח קודם הרגל אסור לגלח ואם גילח מותר לגלח אף ברגל עכ"ל והוא תמוה דהא קיי"ל בטוש"ע סי' תקל"א אין מגלחין במועד אפי' אם גילח קודם המועד:

ג במג"א סק"ג שרי ואפילו לדידן- עיין פמ"ג ולבושי שרד שנתקשו בתיבת ואפילו, וראיתי בס' באה"ט סק"ג השמיט תיבת ואפילו וכתב רק שרי לדידן ואולי כך הי' כתוב במג"א שלפניו:

ד כתב בס' שבילי דוד להשחיר המנעלים (שמיערעץ או וויקסן) נלע"ד פשוט דדינו ככיבוס ואם אין לו רק מנעל אחד משמע דמותר כמו בחלוק אחד וכו' עיי"ש וע"י עכו"ם נלע"ד דמותר בכל ענין דכיון דמתלכלכים תמיד הוי כמו כלי פשתן שהתיר בס' עיקרי הד"ט לכבסן ע"י עכו"ם ע"ש ודו"ק. [וע' לקמן סוף סי' תקנ"ג]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה