אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תק

סימן תצט

א במחבר ס"ו נוהגין לנקר בשר ביו"ט אפי' נשחט מעי"ט - עיין במג"א ס"ק י"ב פירוש דברי הגמי"י שכתב ואין בזה משום בורר כו' משום דא"א לאכול בע"א עיי"ש. גם הפר"ח פי' במקצת כדבריו. ובס' חמד משה פקפק על דבריו. וכתב דכוונת הגמי"י כיון דברירה ביו"ט מדרבנן וכל שוחט ביו"ט א"א שלא ינקר דא"א לאכול בל"ז א"כ אף אם יש לחוש משום בורר לא הי' זה בכלל האיסור וכה"ג כ' התוס' ביצה ט' א' בהפרשת חלה מעיסה שגלגלה ביו"ט ולהכי נמי אף אם נשחט מעי"ט שרי כמו בגלגל עיסה מעי"ט לרב וכמ"ש התוס' שם עכ"ל - ובס' שבילי דוד רצה להעמיס כן בכוונת הטו"ז סק"ד אך כל מעיין יראה שאין לשון הטו"ז סובל כוונה זו -- ובדרך אגב אעתיק מ"ש בשבילי דוד שבס' מג"א הקשה הא דאיתא לעיל סי' תצ"ז מג"א ס"ק י"ג דלא מהני ביונים זימון לומר מכאן אני נוטל דלמא שבק כחושים ונטל שמנים ומטלטל מידי דלא חזי יעו"ש תיפוק לי' שעשה ברירה שלא לצורך. ותי' בשב"ד ז"ל ב' תירוצים:

א' כיון דהאי לחודא קאי ואין פסולת גמור ל"ה ברירה כמ"ש מג"א כאן. (ב') בבעלי חיים ל"ש ברירה דאינם מעורבין וגם אינם דבוקים בדיבוק ממש זע"ז, וראי' הא דאיתא בשבת דמפלה בגדיו מכנים ת"ל משום בורר ועכ"ח כתי' ב' עיי"ש - ואם אמנם דיש לפקפק על הראי' הנ"ל כי י"ל דשם מיירי ברוצה ללבוש הבגד תיכף ובכה"ג ל"ש בורר וכמבואר במנחת חינוך בקונטרס מוסך השבת במלאכת הבורר יעו"ש מ"מ בגוף הסברא צדק מאוד. וגם בלא"ה י"ל בבע"ח ל"ש ברירה כמ"ש התוס' שבת צ"ד א' לענין חי נושא דממשכן גמרינן שלא היו נושאין דבר חי ע"ש ה"נ י"ל לענין ברירה שלא היו בוררין דבר חי. וע' בנשמת אדם ה' שבת כלל ט"ז דבבורר היפות מתוך הרעות אפילו במין א' שייך ב ירה ודו"ק]. ויותר אין להאריך:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה