ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תצט
א ברמ"א ס"ג ונוצות של עוף כו' דמותר לטלטלן כדי להצניען -- דין זה מקורו בב"י בשם המרדכי ובפר"ח השיג על הרמ"א דדוקא בעור התירו סופן משום תחלתן הואיל וחזי למזגא עלי' משא"כ בנוצות ע"ש ובתוס' רע"ק איגר ז"ל למשניות ביצה פ"א אות ד' הסכים עם פסק הרמ"א ז"ל (וכ"כ גם בהגהותיו לכאן) דבאמת טלטול מוקצה מותר משום שמחת יו"ט ועיין במג"א סי' תק"ט ס"ק ט"ו א"כ ממילא ליכא קושי' מהא דב"ה מתירים דיגביהנה, דהתם מתירים סופן משום תחלתן ויהי' מניעת שמחת יו"ט בזה מתירים טלטול מוקצה, אלא דפירכת הש"ס (ביצה י' ע"א) מהא דב"ה מתירים ליתן לפני הדורסן דמחזי כעיבוד ועלה משנינן דחזי למזגא, וא"כ הכא בנוצות שפיר מותר דחיישינן שלא ירצה לשחוט ויהי' מניעת שתיו"ט, ומשום שמחת יו"ט מותר לטלטל מוקצה ודו"ק עיי"ש -- ובעל שבילי דוד ז"ל לא ראה דבריו - ועפי"ד ז"ל י"ל טעם המחבר שהשמיט פסק המרדכי הנ"ל דמותר לטלטל הנוצות הגם שהביאו בב"י, משום דאיהו לשיטתו אזיל שתמה בב"י סי' תקי"ח על המרדכי דמותר לטלטל מוקצה בשביל שמחת יו"ט ע"ש, א"כ כיון דלא ס"ל להמחבר הך פסקא דהמרדכי ממילא נדחה גם אידך פסקא דמותר לטלטל הנוצות דהא בהא תליא כנ"ל וא"ש נכון ב"ה. ובגוף השגת הפר"ח עיין עוד בצל"ח ביצה דף י"א ע"ב ברש"י ד"ה התם וכו' שסותר דברי הפר"ח ז"ל ע"ש:
ב במג"א סק"ה דהא יכול להפשיטו מעי"ט וכו' - עיין בצל"ח ביצה דף הנ"ל ד"ה ואפי' מעי"ט כו' שכתב לדידן שפסק רמ"א בסי' תצ"ה שמה שאינו מתקלקל כלל אם עשאו מעי"ט צריך עכ"פ לעשותם ע"י שינוי נראה לו לדינא דבהמה שנשחטה מעי"ט לכתחילה יש להפשיטה מעי"ט ואם לא הפשיטה מעי"ט צריך עכ"פ להפשיט בשינוי שלא כדרך שמפשיט בחול, ומ"מ אם נשחטה עי"ט סמוך לחשיכה שלא הי' אפשר להפשיטה מבע"י רשאי להפשיט ביו"ט ואין לומר שהי' לו להקדים השחיטה דבזה שפיר מקרי לא אפשר שכל מה שמקדים השחיטה אין הבשר טוב כ"כ ואף שלענין לשחטה במקום הדורסן מסופק המג"א בסק"ה אם נשחטה סמוך לחשיכה מ"מ לענין היתר ההפשטה בלי שינוי נראה להקל וכ"ז שייך גם בעוף לענין מריטת הנוצות עכ"ל: