אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תעו

סימן תעה

א במג"א סק"א ובאלו ארצות אין נוהגין לאכול צלי ונ"ל צלאו ואח"כ בישלו מותר - הפר"ח אוסר גם בצלאו ואח"כ בישלו, ובעיקרי דינים הביא בשם ים יששכר שהכריע דאם בין השמשות הי' צלי חל עליו שם איסור ושוב אינו ניתר ע"י בישול אך אם נתבשל אחר הצלי' מבעוד יום לא נקרא על בשר זה שם איסור מעולם ומותר ומובא גם בפ"ת ולענין מה שאוסר המג"א בצלי קדר עיין בתשו' בנין ציון החדשות סי' מ"ה מ"ש בזה. ובדרך אגב אעורר על מ"ש המנחת חינוך מצוה ז' בשם גדול אחד דהביא ראי' להרמב"ם דפוסק כרבי (ותמה הכ"מ) וכתב דמש"ס דפסחים ע"ו ע"ב דפריך שני קדרות ס"ד, ראי' דהלכה כרבי דצלי קדר אסור, וכתב המנ"ח דזה טעות דגם לרבנן עובר בעשה דהוי צלי מחמת ד"א כמ"ש התוס'. ולענ"ד פשוט דכוונת אותו גדול הוא לפימ"ש בס' ישועות יעקב כאן דאם צלה הפסח על האש ואח"כ צלאו בקדרה תלי' בפלוגתא דרבי ורבנן דאי נימא דצלי קדר אינו חשוב כמבושל ממש לענין מלקות אינו מבטל טעם הצלי' שנצלה מקודם והוי צלי מחמת אש, ואמנם לפ"ז קשה בהא דקאמר הש"ס אהך דאין צולין שני פסחים כאחד שתי קדרות ס"ד ומאי קושי' דילמא מיירי דצלי קדר אחר שצלאו על האש דבזה ליכא איסורא מה"ת ואשמעינן דאין צולין שני פסחים כאחד עיי"ש. וע"ז שפיר אמר אותו גדול דמכאן ראי' דהלכה כרבי הצלי קדר חשיב מבושל ממש א"כ הוי צלאו ואח"כ בישלו דחייב ולכן פריך שתי קדרות ס"ד וז"ב. (וכבר נדפס זה בשמי בתל תלפיות מחברת י' צד קנ"ב ע"ש):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה