אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תעה

סימן תעג

א במחבר ס"ג ואפי' אם בלע מצה ומרור כאחד ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא - וכתב המג"א ס"ק י"ג ידי מצה יצא ולא אמרי' דמבטל ליה המרור למצה כיון שלא לעסן כאחד אבל הלועס מצה ומרור כא' לא יצא דמרור בזה"ז דרבנן ואתא מרור ומבטל לי' למצה - משמע מדבריו דדוקא ידי מצה לא יצא אבל ידי מרור יצא - והקשה בתשו', מהרי"א הלוי ז"ל ה"ב סי' קנ"ה הא כיון דלא יצא ידי מצה א"כ תו הוי המצה רשות ואתי מצה דרשות ומבטל למרור דרבנן וא"כ גם ידי מרור לא יצא וכתב שכמדומה לו שראה קושי' זו באיזה ספר - וכתב ליישב עפ"י מה דאיתא בירושלמי פ"א דחלה אמר ר' יוחנן חלוקין הן חביריו על הלל הזקן (שהי' כורך שלשתן כאחת) ופריך והא ר"י כורך מצה ומרור ומשני כאן וכו' ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש שני דברים רבים על אחר ומבטלין אותו עכ"ל. מתורת הירושלמי הנ"ל למדנו דאף למ"ד מצות מבטלות זא"ז היינו דוקא היכא דשנים רבים על השלישי אבל אם אוכל שני זיתים לבד ואין א' רבה על חבירו יצא ידי שניהם. ולדברי הירושלמי צ"ל דהא דאמרי בגמ' ובפוסקים דמרור דרבנן מבטל למצה דאוריי' וכדומה הוא משום דא"א לצמצם וחיישי' שמא מין א' רבה על חבירו ומבטלו, הא אילו ידענו בבירור דשניהם שוין זית מצומצם בכל א' אין א' מבטל את חבירו, ומש"ה ר"י דהי' יודע לצמצם הי' כורך מצה ומרור. ומעתה הדבר נכון מאוד דאם אכל מצה ומרור ביחד ידי מצה לא יצא שמא המרור מרובה על המצה ומבטלו. אבל ידי מרור יצא. ולא אמרינן כיון דלא יצא ידי מצה א"כ הוי המצה רשות ומבטל למרור דרבנן. משום דממ"נ יצא ידי מרור דאם המרור הי' מרובה מבטל המרור המרובה למצה המועטת. ותו לא מצי מצה דרשות לבטל למרור כיון דהמרור מרובה והמועט אין מבטל הרוב. ואם המרור הוא מועט מהמצה א"כ לא מצי המרור לבטל את המצה המרובה ושפיר נפיק ידי מצה וגם ידי מרור יצא. דלא מבי המצה המרובה לבטל למרור דכיון דיצא ידי מצה והוי מצה דאורייתא א"כ לא מצי לבטולי להמרור דדוקא דרבנן מבטל לדאורייתא ולא להיפוך. נמצא דבין אם הי' המרור מרובה ובין אם הי' המצה מרובה נפיק ידי מרור אבל ידי מצה לא יצא משום דשמא הי' המרור מרובה וזהו עמוקה מאד ודו"ק היטב עכ"ל:

ב במחבר ס"ו אכל כחצי זית כו' בין אכילה לחבירתה כו' במג"א ס"ק ט"ו כתב דבין אכילה לחבירתה אינו מדוקדק דגם שיעור שהיית אכילה נכנס בכלל כא"פ כמ"ש המחבר גופי' בס' תרי"ב ס"ג. גם הפר"ח בסי' תרי"ב כ"כ והביא ראי' ג"כ ממתני' דכריתות י"ב ב' דקתני כמה ישהא האוכל ב' חצאי זיתים וחכ"א עד שישהא מתחלה ועד סוף כא"פ כלומר שאם שהה יותר מכא"פ אע"פ שלא הפסיק כלל באכילה אינן מצטרפין ע"ש וכתב בשמן המאור לר"מ גלוגא ז"ל שבעיניו יפלא מאד לומר דרבינו המחבר לא הי' מדקדק בלשונו בדבר דנפיק מיני' קולא דמצינו כ"פ בש"ס אימר דאמרי' לא דק לחומרא אבל לא לקולא. לכן כתב דיש לחלק בין אכילת איסור לעשיית המצוה דבאכילת איסור כגון חלב ודם דחמץ בפסח וכן כותבת ביוה"כ תיכף כשהתחיל לאכול עביד איסורא לכן שיערו חז"ל כא"פ באכילת איסור גופי' משא"כ באכילת מצה או מרור לא רצו לשער כא"פ באכילה גופי' שהרי באכילה עצמה עשה כהוגן רק בשהי' בין אכילה לחבירתה עשה שלא כהוגן לכן שיערו בכא"פ בין אכילה לחבירתה והא"ש דברי המחבר דבסי' תרי"ב מיירי לענין אכילת איסור, לכן כתב השיעור כא"פ, כלשון חכמים דמתני' דכריתות, וכאן מיירי לענין עשיית המצוה באכילת מצה ומרור, לכן כתב שיעור כא"פ בשהי' בין אכילה לחבירתה וכלשון הברייתא בפסחים דף קי"ד ע"ב עיי"ש שהאריך יותר בזה ואני לקצר אני צריך:

ג במחבר ס"ז אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבד ואם יש איזה מצוה באכילת מצה כל שבעה עיין אריכות גדול בשדי חמד מערכת חומ"צ סי' י"ד אות יו"ד והביא כמה דיעות הסוברי' דמצוה איכא כל ז' רק שאינו חובה כמו בליל הא' ומ"ש שם בשם הפני' פסחים כ"ח דלר' שמעון מצוה כל ז' לאכול מצות. וכל שבעה הוא בקום אכול מצה עיין במנחת חינוך מצוה י' שכתב דגם רב יוסף דס"ל דבעי' מצה הראוי' לשבעה ס"ל כן. והי' מקום להאריך בכ"ז אלא שאין הפנאי מסכים - ועיי' בפר"ח מ"ש בשם בעל המאור ז"ל דלכך לא מברכין על אכילת מצה כל ז' ועל סוכה מברכין משום דא"א ג' ימים בלא שינה משא"כ במצה שיוכל לאכול פירות או מצה עשירה. ובתשו' בנין ציון החדשות סי' מ"ו כתב הטעם דבמצה הציווי לבד שלא לאכול חמץ וכמ"ש רש"י פ' ראה ע"פ הספרי וא"כ כשאוכל מצה בשאר ימי הפסח לא מקיים מצוה כלל אבל בסוכה המצוה אינה שלילות אלא חיוב לישב בסוכה דבכל זמן שאוכל בסוכה מקיים המצוה ולכן אף דפטור מלאכול מ"מ כיון שבשעה שאוכל מקיים המצוה לפיכך צריך לברך אבל במצה בשעה שאוכל אינו מקיים מצוה דהציווי לא הי' רק בשלילות שלא לאכול חמץ עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה