אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תעב

סימן תעא

א במחבר ס"י מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו כו' צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות בשדי חמד (אסיפת דינים) מערכת ברכות סי' א' אות ל"ג עלה ונסתפק אם מברך בכה"ג או דילמא כיון שמזיקו אינו מברך ע"ש שהאריך ונראה שדעתו נוטה שלא לברך בכה"ג ברכת הנהנין. וכבר הבאתי זה בסי' ר"ד ע"ש:

ב במג"א ס"ק ט"ז גם הנשים חייבות בארבע כוסות. מפני שהנשים היו עיקר באותו הנס שבזכות נשים צדקניות נגאלו משא"כ בסוכה (תוס') עכ"ל -- וכתב בנתיב חיים אגב שיטפי' לא דק דזהו פרש"י אבל התוס' לא ניחא להו מדקתני אף ע"ש. וכ"כ בהגהות תוס' שבת ז"ל - ולענ"ד נראה דמה שנרשם במג"א בסוף הס"ק (תוס') הוא ט"ס וצריך למוחקו מן הספר, כי כל ס"ק זה הוא מדברי המג"א עצמו, וכוונתו דעפ"י פירש"י ורשב"ם מיושב קו' התוס' אמאי פטורות מסוכה והרי אף הן היו באותו הנס ולפי"ז ניחא דאין חייבות אלא היכא שהיו עיקר באותו הנס משא"כ בסוכה וא"ש -- ונ"ל להמתיק הדברים עפ"י דברי הכלבו והאבודרהם דטעמא דנשים פטור"ת ממ"ע שהז"ג הוא משום שמשועבדות לבעליהן למלאכה, וא"כ לפ"ז מה יועיל שאף הן היו באותו הנס סכ"ס משועבדות הן לבעליהן, אבל היכא שהם היו עיקר באותו הנס, שבזכותן נגאל מן הגלות' בזה אין סברא כלל לפוטרם מחמת השעבוד לבעליהן, דלולי הם לא הי' שום אדנות וחירות לבעליהן וכל השררות שיש להם הכל הנשים גרמו ומידם ניתן להם, א"כ יועיל עכ"פ להפקיע שיעבודם באותו שעה ודו"ק - אך קשה מה הועיל המג"א בתי' זה על סוכה, הא עדיין קשה ממצה, למ"ל ההיקש דכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה תיפוק לי מטעם שהן היו עיקר באותו הנס שבזכותן נגאלו ממצרים, ואם נאמר כתירוץ התוס' דבמ"ע דאוריי' ל"א זה א"כ תו א"צ לתי' המג"א -- שוב מצאתי בס' כפות תמרים סוכה דף ל"ח שכ' ג"כ דלכך פי' רשב"ם שעל ידן נגאלו כו' כדי דלא יקשה קו' התוס' מסוכה וכנ"ל, וכתב עוד, ואע"ג דבגמ' לא אמר טעם זה שאף הן כו' גבי מצה אלא מטעם דכל שישנו בב"ת חמץ כו' זהו העיקר הלימוד מהכתוב ולעולם אימא לך טעמא דקרא משום שאף הן היו באותו הנס וה"ט דבמצה נשים חייבות ובסוכה פטורות עכ"ל, ובזה א"ש גם דברי המג"א ז"ל - ועיין שם עוד בכפת תמרים הנ"ל מה שכתב ליישב קושי' התוס' מדקאמר אף הן, דבאמת הי' שם עוד זכות האבות וזכות משה ואהרן אלא דזכות נשים צדקניות ג"כ גרם להוציא אסירים לכך קאמר שפיר אף הן וכו' וא"ש, ועיין עוד תירוץ נחמד לקושי' התוס' הנ"ל בספר תורת משה מהגאון בעל חתם סופר ז"ל בפרשת בשלח בפסוק ותען להם מרים שירו לה' וגו' ע"ש ותמצא נחת:

ג בשדי חמד מערכת חומ"צ סי' ט"ו אות ו' הביא בשם הגאון מו"ה חיים בערלין נר"ו אבדק"ק יעליסאוועט גראד (רוסיא) יע"א שהמציא דין חדש דאשה המקבלת מן התמחוי אין חייבים גבאי צדקה ליתן לה מן התמחוי רק שלש כוסות (ע"ש טעמו ונימוקו עמו בדברי חן ושכל טוב) אמנם הגאון בעל שדי חמד נר"ו חולק עליו ומסיק דלכל הטעמים נשים חייבות בכל הארבע כוסות עיי"ש באריכות -- ומה שהביא שם סתירת רש"י ז"ל דבמשנה פסחים צ"ט ע"ב פי' טעם הד' כוסות כנגד ארבע גאולות והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, ובדף ק"ח ע"א על מאמר ריב"ל נשים חייבות בד' כוסות פירש"י שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי וגו' ורביעי בתמ"ז ע"ש. ראיתי בס' עדות ביר הגאון מהרי"ש נ"ז ז"ל מלבוב. שתירץ דרש"י לשיטתו דפירש בברכות דף כ' דלכך נשים בבהמ"ז דרבנן משום שלא נטלו חלק בארץ וא"כ כיון דד' לשונות של גאולה הם והוצאתי והצלתי כו' ולפי"ז כיון דבלשון ולקחתי כתיב שם והבאתי אתכם אל הארץ וגו' ונתתי אותה לכם למורשה, והרי נשים לא לקחו חלק בארץ, וא"כ ל"ש הארבע גאולות, לכך הוכרח רש"י לפרש כנגד הכוסות שהוא רמז לגאולתן של ישראל אבל במשנה שפיר פירש"י כנגד ד' לשונות של גאולה שהוא העיקר והכוסות של פרעה אינו רק רמז ודפח"ח - והנה בס' תורה תמימה עה"ת פ' וארא העיר דלמה לא תקנו כוס חמישי לענין והבאתי אתכם אל הארץ מ"ש בזה, אמנם לפ"ה הגאון מהריש"ן ז"ל ניחא דמאמר והבאתי אתכם אל הארץ הוא בכלל ולקחתי כנ"ל, והטעם כנלע"ד עפימ"ש חכז"ל כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה וכל הדר בא"י וכו' ממילא י"ל דזה שאמר הכתוב ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים, אמנם זה אי אפשר רק כאשר תדורו בא"י, דכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, ולכן והבאתי אתכם אל הארץ וגו' ובזה יתקיים מה שאמרתי ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים, נמצא דוהבאתי אינו ענין בפ"ע אלא שייך אדלעיל ולכך לא תקנו בעבורו עוד כוס אחד כנלע"ד נכון ב"ה - [ושוב מצאתי כן בפי' אמרי יושר על המדרש רבה דפוס ווארשא ס"פ וישב ע"ש]- שוב ראיתי בהגהות מראה כהן לש"ס פסחים דפוס ווילנא שכ' בדף ק"ח ע"א ברש"י ד' כוסות שלשת כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרעה בידי ורביעי בהמ"ז. נ"ב מה. דשינה רש"י ז"ל טעמו ממה שכ' במשנה בריש הפרק דהוא כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי וכו' היינו משום דמרא דשמעתא כאן הוא ר"י בן לוי ור"י בן לוי בעצמו ס"ל לטעם הזה בירושלמי בפרקין הלכה א' וז"ל הירושלמי ריב"ל אמר כנגד ד' כוסות של פרעה וכו' ומה שכ' רש"י כנגד ג' כוסות שנאמרו בפרעה אפשר דהי' לו גי' אחרת בירושלמי וכמו דאיתא בש"ס דילן בסוטה דף ט' ג' כוסות האמורות במצרים למה וע"ש במהרש"א ז"ל בח"א ומה דפירש"י ז"ל במשנה הוא טעמו של ר' יוחנן בירושלמי שם ואפשר דבמשנה הוצרך לפרש הטעם הלז וכו' עכ"ל ולענ"ד אפ"ל עוד דלכך פירש"י במשנה כנגד ארבע גאולות משום דשם איתא ולא יפחתו לו מארבע כוסות, ואיתא בבעל הטורים פ' וארא והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי בגימט' והעני בישראל לא יפחתו לו מארבע כוסות עיי"ש ודע דלפום רהיטא ק"ל מה קמ"ל ריב"ל דנשים חייבות בד' כוסות הא ברייתא מפורשת היא בפסחים ק"ח ע"ב הכל חייבים בארבע כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים וכו' וצ"ע:

ד אמרינן בפסחים דף ק"ט ע"ב ארבעה כסי תקינו רבנן כל חד וחד מצוה באנפי נפשה היא -- וכתב בהגהות הרש"ש ז"ל מכאן נ"ל דד' כוסות אין מעכבין זה את זה ואם אין לו אלא שלש ישתה כולן עכ"ל:

ה כתב במרדכי פ' ע"פ ולא יפחתו לו מד' כוסות כנגד ד' לישני גאולה וק' דא"כ נימא ליבעי ארבע לחמים לכך י"מ כנגד ד' כוסות האמורים לישועה מנת חלקי וכוסי, וכוסי רויה, כוס ישועות דמשמע תרי עכ"ל -- ולפענ"ד י"ל בפשיטות דלכך תקנו כוסות ולא לחמים משום דבהלל כתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא והרי כ' התוס' סוכה ל"ח א' ד"ה מי, דמסתמא לא תקנו ארבע כוסות אלא כדי לומר עליהן הלל וכו' עיי"ש, א"כ יותר נכון לתקן כוסות כדי לקיים בפועל מה שאומרים בהלל כוס ישועות אשא וגו' -- ופירשתי בזה לשון המדרש רבה פ' וארא. ד' גאולות יש כאן והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי כנגד ד' גזירות שגזר עליהן פרעה וכנגדן תקנו חכמים ד' כוסות בליל הפסח לקיים מה שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא עכ"ל. ולכאורה הך לקיים מ"ש כוס ישועות כו' מיותר לגמרי. אך לפי' הנ"ל ה"ק ד' גאולות כו' וכנגדן תקנו כו' וא"ת למה כוסות דוקא הו"ל לתקן ד' לחמים לז"א דלכך תקנו כוסות דוקא כדי לקיים בפועל מה שנא' כוס ישועות כו' וא"ש:

ו בא"ר סקי"ב הביא בשם האבודרהם ב' טעמים על שאין מברכין לשתות ד' כוסות א' דכוס של קידוש מצווה ועומד ואין לברך לשתות ג' כוסות דהא מחוייב בד' כוסות. ב' שאין מברכין אלא על מצוה הנעשית בבת א' בלא הפסק אבל ד' כוסות דשתאן בבת א' לא יצא ואין מברכין - ועפ"י הטעם הב' מיושב הקושי' למה אין מברכין על אכילת ג' סעודות בשבת עיין בשדי חמד מערכת ברכות סי' א' אות ט"ז בשם פתח הדביר עיייש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה