ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תסב
א בפרמ"ג במשבצות סק"א הביא בשם החק יעקב אות ה' דשמרי יין הוי מי פירות ואין מחמיצין דלא כהג"א פרק אין מעמידין ועיי' מה שפלפל בזה. ובס' בית מאיר כתב דאישתמיטתי' להחק יעקב תוס' פסחים כ"ח ע"ב ד"ה מחמת דבר אחר עיי"ש:
ב בשבילי דוד זצ"ל הקשה כאן קושי' עצומה דרמב"ם כתב מצה שנילושה במ"פ יוצא י"ח וכ' הה"מ הביאו בב"י כאן דזה עכ"ח בשיש בה מעט מים דבמ"פ לחוד א"א לצאת דבעי שיהא דבר שיוכל לבא לידי חימוץ וקשה הרי חלה דבעי דוקא רק בחמשה מינים יליף במנחות דף ע' בגז"ש לחם לחם ממצה ובמצה דוקא חמשה מינים דהוקש לחמץ דבר הבא לחימוץ יוצא ידי מצה, וא"כ קשה הא דאיתא במשנה דחלה עיסה שנילושה במ"פ חייבה בחלה ונאכלת בידים מסואבות ועכ"ח בלא מים דבמעט מים מכשיר ג"כ ואיך נאכל בידים מסואבות וא"כ בלא מים כיון דאין יוצא מצה דאין בא לידי חמץ איך חייב בחלה דלהה"מ לא סגי במין הבא לחימוץ כמו שצידד המג"א בסי' תנ"ד סק"א אלא בעי דהעיסה הזאת תוכל לבא לחימוץ וא"כ קשה עכ"ל. והנה כעת יצא לאור ירושלמי חרש דפוס פיעטרקוב וראיתי בו בפי' תוס' רי"ד (למס' חלה פ"א) שכתב דבחלה דלא הקפידה תורה על חמץ כמו גבי מצה דהקפידה תורה על חמץ דזהו תנאי אחריתי בדיני מצה דבעינן שיהא ראוי לבא לידי חמץ ומצה ולא מצד לחם רק דאנן גמרינן מזה דלא נקרא לחם עד שיהא ראוי לבא לידי חו"מ אבל בחלה כל ההקפדה הוי על לחם ולפיכך אי בא מאותן הדברים שראויין לבא לידי חמץ ומצה אף דהעיסה הזאת אינה ראוי' לבא לידי חו"מ לית לן בה דכיון דבא מאות' המין נקרא לחם עכ"ל ודבריו נכונים ומתקבלים על הלב, ועפי"ז סרה מהר קושי' השבילי דוד הנ"ל כמובן, ואולי לזה כיוון הגאון בעל עט סופר זצ"ל בח"ר דף מ"ג עמוד ד' עיי"ש. ובפנקס ח"ת שלי קראתיו בשם מעין נובע, הנגנב ממני' הארכתי תלי"ת בזה ומלתא מני אזרה: