אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תסא

סימן תס

א במחבר ס"ד יוצא אדם במצה שרוי' וכו'. בתשו' בנין ציון סי' כ"ט כתב מי שמחמת חסרון שינים אינו יכול ללעוס מצה הותר לו לפררם לפירורין דקים ע"י שידוך במדוכה ויוצא בזה י"ח מצה, ותקנה זאת טוב יותר מלשרות אותה במים וכבר קדמו בזה בס' ברכי יוסף כאן וכתב ששמע שכך הי' נוהג גדול הדור מהר"ח אבולעפיא זלה"ה לעת זקנתו עיי"ש:(ב) במחבר ס"ה אם אפו חמץ עם מצה לא נחסרה אא"כ נגעה בחמץ ונוטל ממקום שנגעה כדי נטילת מקום וכו --- ובלבושי שרד תמה ע"ז דהא כ' הש"ך ביו"ד סי' ק"ה ס"ק נ"ז דבאיסור דאוריי' אפי' בחמץ דאין בו סרך שמנונית אוסר כולה ורק באיסור דרבנן סגי בכדי נטילה ע"ש ושוב מצא שהקשה כן הפמ"ג ביו"ד סי' הנ"ל בש"ד ס"ק ל"ח וכתב דדוקא במקום הפסד יש להורות כדברי המחבר כאן ע"ש. ואולי י"ל דהא לשיטת הובא ביתה יוסף ס"ס תנ"א אפי' הונח מצה על לחם חמץ אפי' חם בחם לא אסור דלא בלע מיני' כלל אבל ראוי להחמיר מפני מראית העין ע"ש ועיין בפר"ח כאן דס"ל להכלבו דלחם בלחם דהוי יבש ונגוב לגמרי לפיכך אינו בולע אפי' חם בחם, וא"כ אף דלא קיי"ל כוותי' מ"מ די לאסור בכדי נטילה ולא יותר דלא מסתבר לעשות פלוגתא רחוקה כ"כ דלהכלבו לא בלע כלל ולדידן יהי' אסור כולו כנלע"ד:

ג כתב בהגהות זכרון אברהם סימן זה, שאסור לאפות מצות תוך תנור קטן שקורין בל"א רעהרע עיי"ש:

ד כתב בתשו' מהר"י אסאד או"ח סי' קנ"ז ע"ד המאשי"ן מצות כי רצונך לעשותן מרובעות ולא עגולות כדי שלא ישתייר סביביו כן תעשה ויאשר כוחך כי השירים שחוזרים ומערבים אותן לתוך המאשי"ן וגם עורכים אותו שנית ושלישית וחמישית וחמצ"ו מרובה מצלתה וכבר העיד רב א' במכתב שאלתו אלי איך שראה בעיניו באפיית המצות במאשיין מצה א' נפוחה כולה והחליט בודאי שמאותן השירים היתה הנפיחה כולה והניפוח מגלה החימוץ על כל העיסה ועיי' בפ"ח א"ח סוף סי' תס"א ובמג"א סי' תנ"ט בכן צריך בענין אפיי' זו זהירות ושמירה רבה והן כשאני לעצמי אמרתי בטעם מנהגן לעשות עד היום המצות עגולות וכו'. (העולה מדבריו בקיצור דלכך הודיענו הכתוב ויאפו את הבצק עוגות מצות, דהיינו עגולות דכן משמעות לשון עיגה, כדי שנדע לעתיד בכל הדורות הבאים לעשות כמו כן מצות עגולות, ונתן טעם על קפידא זו דהא לחם עוני קראו הכתיב ועניות גלגל הוא שחוזר בעולם כאז"ל כי בגלל הדבר הזה וכו' וגלגל הוא חוזר בעיגול סביב כך העניות, וכך צורת המצות עגולות רומז על העניות כהא לחמא עניא וכו' דייקא כהא ר"ל כזו הצורה בעגולה, ונלע"ד המלקט דבזה מובן ההמשך כל דכפין ייתי ויכול, ע"ד שאחז"ל אקדימו ריפתא לעניא כי היכי דליקדמו לבניך דגלגל הוא שחוזר בעולם וק"ל, ועיי"ש עוד שני טעמים בדבר). ובגוף ענין אפיית המצות על ידי מאשי"ן כבר האריך המאסף לכל המחנות הגאון בעל שדי חמד במערכת חומ"צ סימן ש"ג אות י"ב, והביא דיעות שונות הללו אוסרין והללו מתירין עיי"ש, ועיין גם בתל תלפיות מחברת ב' אות ע', ואי אפשר לי להאריך כעת יותר:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה