ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תנו
א במחבר ס"א אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה שהיא מ"ג ביצים וחומש ביצה וכו', במחצה"ש סק"ב כ' שהוא שיער והוא כמעט שבע זיידליך קטנים מאהדיש הישנים, הגאון בעל חת"ס ז"ל מובא בליקוטי חבר הנ"ל, והוסיף עוד כי משקל הקמח הוא נ"ד למטה ושליש ממשקל עסטרייך עיייש. [וע' בס' תורה תמימה עה"ת פ' שלח מ"ש בשם פחד יצחק ערך חלה ואי"ה זכור אזכרנו עוד במק"א]:
ב במחבר ס"ב אם לש יותר משיעור זה מותר בדיעבד והמג"א סק"ו כ' דיש להחמיר דראיית הרא"ש מלחם הפנים שהי' ב' עשרונים אינה ראיי' דאם אמרו בזריזים וכו' --- ובס' עדות ביוסף כתב דיש ראי' גם מלחמי תודה כמ"ש הפר"ח וכן בביאור הגר"א ז"ל עיי"ש, ושם כ"ש מ"ש המג"א דלחמי תודה עשה כל יחיד לעצמו או למכור כמבואר במשנה פסחים ל"ה ע"א עשאן לעצמו כו' עשאן למכור בשוק כו' ועיין בנדה ו' ע"ב ששפחת רבן גמליאל עשתה לחמי תודה ואפ"ה מותר ודו"ק:
ג בא"ר סק"ג כ' בשם המט"מ שצריך לומר לשם מצת מצוה הן בעשיות המצות של מצוה הן בשאיבת המים הן במדידת הקמח הן בנותן מים לתוך הקמח עכ"ל, וכתב הפרמ"ג א"כ אין ראוי להניח קטן לשאוב מים ולמדוד קמח וליתן מים לקמח כ"א ע"י גדולים ועתוס' חולין י"ב ב' ד"ה ותיבעי לר' ועיין סי' ת"ס עכ"ל, וצריך להזהיר הגדולים על הקטנים: