ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תנה
א במחבר ס"ד מים שלא לנו שנתבטלו חד בתרי במים שלנו לשין בהם- כ' בס' עדות ביוסף הנ"ל די"ל חד בתרי דוקא כי זה לאו מאחרי רבים להטות נפיק רק שע"י תערובת נעשים צוננין א"כ י"ל דדוקא חד בתרי בעינן ע"ש, וכבר קדמוהו בזה הא"ר ופמ"ג ומחצה"ש ז"ל ע"ש, אמנם בביאור הגר"א ז"ל כתב וז"ל ולאו דוקא בתרי אלא ברוב כמ"ש בסמ"ג והג"מ והטעם כיון דרובו צונן מתקרר וכמ"ש תוס' בשבת מ"ב ע"א ד"ה נותן אלא נראה כמו שאומר ר"ת וכו' עיי"ש ובס' שדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' י"ב אות ו' הביא חקירה בשם ס' חמדת משה סי' י"ב אם מותר להוסיף בכל פעם מים שלא לנו לבטלן מי אמרינן כל פעם ופעם שניתוסף מים שלא לנו חוזר וניעור חימום המים ואסור או דילמא אמרינן קמא קמא דמטי נעשו צוננים עיי"ש שסיים דלדינא אין להורות להקל לכתחלה בזה:
ב כ' בליקוטי חבר בן חיים ריש חלק ד' מכת"י הגאון בעל חת"ס ז"ל זמן שאיבת המים למצות אם אפשר לכוין ולראות הרגע מתי נעלמת החמה מעינינו אח"כ יו"ד מינוטען וישאוב, ואי לא, יחשוב משיעור צאת הכוכבים הנהוג באותו זמן כ"ה מינוטען למפרע וישאוב עד צאת הכוכבים עכ"ל: