ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תנד
א בטו"ז סק"ד העלה דיוצא במצא שאולה כיון דלא הדרא בעינא שלכם הוי, והביאו הח"י ובאה"ט ובמח"כ נעלם מהם שכבר כ' כן הריטב"א בסוכה ל"ה ע"א ד"ה אלא מצה שכ' בזה"ל, ולא משכחת לה נמי במצה שאולה דשאולה כה"ג במידי דלא הדר בעינא הלואה היא וממונו של לוה גמור הוא ולכם קרינא בי' עכ"ל -- ועיי' במקו"ח שהקשה על הרא"ש דהא מצה גזולה ג"כ הוי לכם דכיון דלעסי' קני' בשינוי מעשה, וגם ממנו נעלם הריטב"א הנ"ל שכ' שם דבאמת לגמ' דידן לא משכחת לה מצה גזולה דמדלעסי' קני' ותו ליכא בשעת הנאת גרונו ומעיו דעביד מצוה לא משום לכם ולא משום מצהב"ע, ודלא כמקו"ח שכ' דפסול עכ"פ משום מצהב"ע ע"ש, והנה בס' ברוך טעם בדין ע' דוחה ל"ת כ' דאינו נקרא שינוי רק בנשתנה שמו מחמת השינוי (ע' בש"ך חו"מ סי' ש"ס סק"ד) א"כ כאן דמעיקרא לחם והשתא לחם פשיטא דלא קני בלעיסה וכ"כ בס' עדות ביוסף להגאון מהרי"ש נ"ז זצ"ל מלבוב, אמנם בס' שבילי דוד כ' כיון דהמאכל נפסד בלעיסה מיקרי שינוי שם קצת וכמו כלי שנשבר מעיקרא כלי והשתא שבר כלי ה"כ מעיקרא לחם והשתא מאכל מקולקל ע"ש, וע"כ ליישב דברי השו"ע דכאן מוכרחים אנו לומר כדעת השיטה מקובצת לכתובות דף ל"א (המובא בעדות ביוסף הנ"ל) שהאריך להוכיח מרש"י דע"י לעיסה ל"ש קנין דיהי' מקרי שלו דלא מצינו קנין שיהי' קונה בפיו ע"ש באורך שדייק כן מרש"י, ולפ"ז משכחת לה שפיר להאי דינא דאין יוצאין במצה גזולה, ויותר אין להאריך: