ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תמט
א עיין באה"ט שמביא מחלוקת הפוסקים בדין ספק חמץ שעבר עליו הפסח דלהב"ח ומג"א אסור באכילה ולהחק יעקב מותר אף באכילה ובס' חמד משה סק"ב כתב שדין זה תלוי בפלוגתא שבין רש"י לתוס' בפסחים דף י' ע"ב דאמרי' התם במשנה וחכ"א לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד ופרש"י היינו מתחלת שיש עד הלילה, וכ' תוס' דלשיטתו אזיל דכ' ר"פ דהבדיקה הוא משום ב"י וב"י, וכוונתם לפ"ז אחה"פ למה יבדוק כיון שאין כאן ב"י והולכין בספקו לקולא וא"צ לבדוק אחר ספק חמץ, אבל התוס' כ' יבדוק לאחר המועד היינו לאחר פסח כדי שלא יתערב לו חמץ של איסור בשל היתר ויאכלנו עכ"ל. נמצא דהצריכו בדיקה משום ספק אכילת חמץ שע"ע הפסח ולפ"ז לרש"י ה"ה בכל ספק חמץ שע"ע הפסח הולכין להקל, ולהתוס' החמירו בי' רבנן כשל תורה והולכין בכל ספיקו לחומרא, נמצא לפי"מ דהסכימו רוב הפוסקים כתוס' להצריך בדיקה אחה"פ ה"ה הרמב"ם והרא"ש והטור והמחבר א"כ אף בנ"ד יש לילך בספק חמץ שנמצא אחר פסח לחומרא עיי"ש: