ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תלז
א כתב הב"י וא"ת כי איתי' למשכיר קמן אמאי שיילינן לי' ולא סמכינן אחזקה מ"ש מבהמה דאיתא קמן ואפ"ה לא בדקינן לה בכולהו טריפות אלא מוקמינן לה אחזקתה - וכתב בהגהות מהרל"ח ז"ל ול"נ דלק"מ דהתם איכא רובא וחזקה דבהמה בחזקת כשירה נולדה וגם איכא רובא דרוב בהמות כשירות הן אבל הכא ליכא אלא רישא דחזקה מכח רוב אתי' דהואיל ורוב העולם בודקין אמרינן שהוא בחזקת בדוק אבל חזקה ליכא עכ"ל - וקשה לי טובא לפי מ"ש תוס' חולין פ"ו א' סד"ה מ"ט דר"מ היכא דחזקה מסייע לרוב הו"ל המיעוט מיעוטא דמיעוטא דלא חייש עיי"ש א"כ לדברי מהרל"ח מה פריך בחולין י"א ר"מ היכי אכיל בישרא הא איכא חזקה ורובא ובכה"ג לא חייש ר"מ למיעוטא וצע"ג - וכבר נדפסה קושי' זאת בשמי בקונטרס תל תלפיות מחברת ה' אות צ"ג ע"ש --- וצורבא מרבנן חד ורבי שמעון ניימאן מטוארנאוו שמי' השיב בדרך פלפול וחידוד דכוונת מהרל"ח כקושי' שעה"מ פ"ט מה' טומאת מת דהקשה נוקמי אחזקה כיון שכ"ז שהוא במעי אמו לא פוסל בה טריפות כלל רק אחר שנולדה א"כ יש לה חזקת כשרה כקודם שנולדה, ולא הוי כחזקה שלא נתבררה בשעתה, כי בשעת הלידה קודם שנולדה מתברר החזקה שהי' כשרה שאז יכול לשחוט האם ויהי' הולד כשר, וכ"ז לדידן אבל לר"מ דס"ל דבן פקועה טעון שחיטה ואין שחיטת אמו מטהרתו ולדידי' טריפות פוסלת בו א"כ אין להוולד חזקה כלל שהוא כשר ושפיר פריך הש"ס לר"מ, ועפי"ז א"ש קושי' הפלתי אמאי פריך דוקא לר"מ, ולא לשאר תנאים דס"ל חייש' למיעוטא, דלדידהו י"ל כקושי' לאמת דהו"ל רוב וחזקה עכ"ל ודפח"ח:
ב בחק יעקב סק"ה על המשכיר לבדוק, ואפשר דלדעת י"א בסעיף ג' דבמקום שנותנים שכר על הבדיקה צריך לשלם למשכיר שכר הבדיקה כיון שהשוכר קנהו והחזיק בו - והגאון בית מאיר ז"ל כ' דז"א כי מהכ"ת אחרי שהחיוב עליו ובא מכח שמושו בהמקומות שמכניסים בו חמץ ע"ש:
וכבר קדמו בזה האלי' רבה סק"א וגם החמד משה סק"א ע"ש:
ג במג"א ססק"ד דלא כב"ח - עיי' ביאור דברי הב"ח בס' בינת אדם שער רוב וחזקה אות י"ב, ועיין בחידושי חת"ס ז"ל על הל' פסח שהסכים עם הב"ח:
ד במחצית השקל סק"ז סיים א"ו דהכא א"צ להחזיר הדמים כיון שהוא מצוה. ופלא גדול דהוא דבר חדש לגמרי מה שנא נזכר כלל במג"א, ואדרבה לפי תירוץ המג"א דהתם מיירי בלא התנה וכו' אין מוכח כלל דהכא א"צ להחזיר הדמים, ואולי יש איזה חסרון וט"ס בדבריו: