אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תלד

סימן תלב

א במג"א סק"ה הביא דעת הטור דאם לא ביטל החמץ עובר עליו בב"י אעפ"י שלא ידע ממנו והקשו כל האחרונים א"כ מה פריך הגמ' פסחים ו' ע"ב ולכי משכחת לה ליבטלי' הא אכתי איכא למיחש שמא לא ימצאנו כלל ואי לא הוה מבטל לי' הוי עובר לדעת הטור -- ובתשו' מהר"י אסאד ז"ל חאו"ח סי' ק"ל הביא תירוץ נאה בשם הגאון מו"ה פנחס ליב פריעדען זצ"ל אבדק"ק קאמארן יע"א, די"ל המקשן סובר כהר"ן דטעמא דבל יראה שהחמירה תורה משום דלמא אתי למיכל מיני' א"כ בחמץ המוצנע דלא שייך האי טעמא באמת אינו עובר עליו לכך שפיר פריך ולבי משכחת לה ליבטלי', משא"כ למסקנא דמוכח ממימרא דר"א חמץ אינו ברשותו וכו' (ועשאן הכתוב כאלו ברשותו להתחייב עליו בב"י וב"י) דהוא מגזיה"כ ולא מטעם דילמא אתי למיכל. דאל"כ למ"ל דעשאן הכתוב וכו' תיפוק לי' מה בכך דאסור בהנאה ואינו ברשותו מ"מ הא אתי למיכל מיני', אעכ"ח מגזיה"כ עובר בב"י א"כ שפיר גם במוצנע עובר וכדעת הטור ודפח"ח, ועיי"ש מ"ש בזה הגאון מהר"י אסאד זצ"ל. בענין אמירת כל חמירא הנזכר בשו"ע כאן כ' החיד"א ז"ל בעבודת הקודש טוב לומר בלילה וביום לשון כל חמירא ג' פעמים כי כן מדות חכמים וכו' ע"ש]:

ב ברמ"א ס"ב בשם מהרי"ו ואין לבטל ביום אלא לאחר ששרף החמץ כדי לקיים מצות שריפה בחמץ שלו - ואדמ"ו הגאון ז"ל בתשו' מהר"ם שיק חאו"ח סי' רי"ד הביא קושי' בשם הרבני המופלג מו"ה קויפמאן ז"ל ממאנוערסדארף לפי דברי הר"ן בריש פסחים דביטול מהני מטעם הפקר אע"ג דבעלמא הפקר כה"ג לא מהני בחמץ מהני הואיל ואינו ברשותו וכו' ע"ש, ולפי"ז אפי' ביטל קודם השריפה, אין הביטול שהוא במקום הפקר חל אלא בשעת איסורו וכ"כ הנוב"י מהד"ק סי' י"ט וא"כ כששורף קודם איסורו שפיר עדיין הוא שלו וקיים מצות השריפה בשלו ע"כ הקושי' ועיי"ש מ"ש על זה:

ג כתב העטרת זקנים ועכ"פ האשה אין לעשות שליח לבטל החמץ כי אצלה גבי הפרה ממעטת התורה שאין שלוחה כמותה משם דכתיב אישה יקימנו ועיין מ"ש אדמ"ו זצ"ל במהר"ם שיק סי' קצ"ד לפרש דבריו התמוהים מאוד, ותוכן דבריו דאשה שהוא שליח הבעל אין יכולה לעשות שליח אחר דמילי לא מימסרן לשליח כמ"ש המהרי"ט ויליף לי' מהפרה שא"י הבעל להפר ע"י שליח (ובהגהות מנחת פתים נעלמו מעיניו דברי מהר"ם שיק הנ"ל) והנה המקו"ח והחמד משה הביאו דברי העט"ז להלכה וכוונתם אפשר ג"כ כמ"ש מרן מהר"ם שיק זצ"ל, אמנם בתשו' מהר"י אסאד או"ח סי' קכ"א כ"ל לדינא דאשה עדיפה משליח אחר דאשתו כגופו ויכולה לעשות שליח כמו בעלה עיי"ש: (ד) בטו"ז סק"ו דכיון שרוצה להפקיע א"ע מידי איסור חמץ מסתמא נתן את החמץ שלו במתנה לשליח שלו כדי שיוכל לבטל. והקשו הפמ"ג והמקו"ח והבית מאיר במה קנה השליח החמץ כיון שלא עשה שום קנין --- ועיי' בהגהות חכמת שלמה ובמנחת חינוך סוף מצוה שמ"ב שכתבו עפ"י תוס' בכורות ח"י ע"ב דמחמת חיבת המצוה גמר ומקני ומהני בלא קנין, ועיי' מה שהעירותי בזה בילקוט הגרשוני ח"ב בדף האחרון:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה