אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תכח

סימן תכו

א במחבר ס"א לא אד"ו ר"ה. כתב הלבוש הטעם ביום א' דאין קובעין ר"ה כדי שלא יבא הושענא רבה ביום השבת שאין חובטין ההושענות בשבת שהוא איסור דאורייתא. ותמהו כל האחרונים מה איסור דאוריי' יש בחביסת הערבה הלא הוא תלוש. ועיי' בא"ר ובמחצית השקל ובעל כרם שלמה כאן העלים עין מזה], ואולי כוונת הלבוש דבחביטה מבטל עכ"פ מ"ע דשבתון דמ"מ אינו שובת ודו"ק:

ב עיין דג"מ ושע"ת שלפי שאין מסיימין בדבר רע ופושעים יכשלו בם לכך מוסיפין בהפטורת שובה ישראל מנביא יואל ופסוקי מיכה מי אל כמוך וגו'. וצריך ליישב לפי"ז האיך חתם הושע הנביא גופא את ספרו בזה הול"ל להיפוך פושעים יכשלו בם וצדיקים יכלו בם, ועיי' בילקוט הגרשוני סוף הושע שהבאתי בשם עשרה מאמרות דפושעים יכשלו בם הוא סיום בטובה ע"ש, אמנם ממנהגינו שמוסיפין פסוקים הנ"ל לא נראה כן, ובדרוש לש"ש הארכתי בזה ואכ"מ [עיי' בס' חיי אדם כלל קי"ח אות י"ז שהביא דמהרי"ל כתב הטעם דמוסיפין הפסוקים מיואל מחמת דאין בהפטורת שובה כ"א ט' פסוקים אך טעם זה צ"ע דהא סליק ענינא וכל דסליק ענינא מותר לקרות אף פחות מכ"א פסוקים וכן נוהגין תמיד לקרות הפטרה אף פחות מכ"א פסוקים היכי דסליק ענינא, לכן כתב ג"כ הטעם דמוסיפין הפסוקים הנ"ל משום דמסיים בדבר רע לכן מהראוי לסיים בטוב]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה