אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תכו

סימן תכה

א כתב המג"א נשים פטורות מקידוש לבנה דמ"ע שהז"ג היא (בהגהות חכמת שלמה משיג ע"ז כיון דאין המניעה מכח הזמן רק מגוף הלבנה וכו' ע"ש, ואולי י"ל כמו מילה וציצית הוי מ"ע שהז"ג משום דאין החיוב אלא ביום, ה"נ אין לקדש הלבנה אלא בלילה שנהנין מאורה ולא ביום א"כ אין החיוב אלא בלילה ולכך הוי מ"ע שהז"ג וצ"ע) ואע"ג דהם מקיימות כל מ"ע כגון סוכה מ"מ מצוה זו אין מקיימים מפני שהם גרמו פגם הלבנה (של"ה)- ובתשו' שבות יעקב ח"ב סי' י"א כתב הטעם משום דאין מקדשין הלבנה אלא כשהוא בשמחה ואיתא בעירובין דף ק' עשרה קללות נתקללה חוה עטופה כאבל לכך אין מקדשין הלבנה יעו"ש -- והנה כל אלו הטעמים לא שייכי בקידוש החמה, וראיתי בס' לשון חכמים דפוס פראג דף נ"ז דהביא שכתוב בס' נוהג כצאן יוסף בשם חמיו הגאון מהר"י מילר לפ"ז קידוש החמה דנהגו לברך כל תחלת מחזור גדול נשים ראויות וחיובות לברך והסכים עמו הגאון חכם צבי עכ"ל וממ"ש "וחייבות" לברך נראה דסובר דזה ל"ה בכלל מ"ע שהז"ג וכ"כ בס' ביקר יזרח בקונטרס שערי מזרח פרק ז' אטו חז"ל קבעו זמן המצוה אשר לא תתנהג כ"א מכ"ח שנים לכ"ח שנים הלא אך יען כי כן מטבע מעשה בראשית אשר לא תבוא השמש למקומה שהיתה בעת הבריאה רק באותו זמן וכו' ע"ש, ובהסכמה לס' הנ"ל מהגאון מו"ה יהושיע האראוויטץ שליט"א אבדק"ק דזיקוב יע"א כתב ג"כ דנראה לו לדינא שנכון שגם נשים יברכו ברכה זו אפס לפימ"ש המ"ב דעיקר המצוה זו נתייסדה שיהי' ברוב עם וכיון דכל כבודה בת מלך פנימה הי' מהראוי שלא יברכו דאין מהמדה שיאספו נשים ברחובות קרי' אבל נכון שיברכו בבית דרך חלון דאף דבקידוש לבנה אין לעשות כן כמ"ש המג"א בסי' תכ"ו ה"ד בקידוש לבנה דצריך שלא יהי' מסך המבדיל ומשום זה אסור גם כשהוא מכוסה בעננים. אבל בברכת החמה דכבר כ' גדולי האחרונים דגם כשהיא מכוסה בעננים חייב לברך ממילא דגם בבית דרך חלון מיתר לברך עיי"ש -- ומ"ש אין מהמדה שיתאספו נשים וכו' עיין בתל תלפיות מחברת ה' צד כ' שחקר מנועם זה הי' להן להיות נמנעות בר"ה מלילך לנהר לתפלת תשליך יע"ש מ"ש בזה (ב) ברמ"א סוף ס"ב ואין מקדשין אותה במוצ"ש שחל בו יו"ט [בטו"ז סק"א כ' לא הביאו רמ"א ולכאו' נעלם ממנו רמ"א זה וכ"כ בס' בית מאיר אך הפמ"ג פי' דברי הטו"ז באופן אחר ע"ש] וכ' המג"א ומכ"ש שלא יקדשו בליל שבת ומ"ע סי' ע"ח כתב הרבה טעמים על זה וכו' - בעיקרי הד"ט הביא טעם ע"ד הנגלה שלא ישאל אדם צרכיו בשבת ובנוסח ברכת הלבנה אנו אומרים כשם שאני רוקד כנגדך וכו' כך לא יוכלו ליגע בי לרעה ע"ש - ובס' שדי חמד חלק י"ב מערכת ר"ה (סי' ב' אות ב') כ' וז"ל כיוצא לזה ראיתי עתה מי שכתב נועם פשוט על מה שנהגו שלא לקדש הלבנה בליל שבת משום גזירה דרבה כשופר ולולב ומגילה דאף שאין חיוב ברכת הלבנה כל כך בחובת שופר וכו' שיהא אדם בהול, ירדו רבותינו לדעת העם שגם כיוצא בזה חרדים הם למצוה החביבה בשעתה ויבואו להוציא סידור תפלה לרשות הרבים כדי לברך על הלבנה וכו' וכתב גם על סדר תשליך טעם זה והוא נכון לדעתי העניה עכ"ל - [כ' בתשו' שואל ומשיב קמא ח"ג סי' קנ"א כמה פעמים קידש לבנה בלילי שבתות אם נמשך הזמן וכ"כ שבו"י ח"ג סי' ל"א, ועיי' בזכור לאברהם (אלקלעי) אות ברכת הלבנה שמצא להרשב"א ח"ד סי' מ"ח דמותר לקדש בשבת ויו"ט בין לפי הפשט בין ע"פ האמת יע"ש, וגם בשו"מ הביא תשו' הרשב"א הנ"ל, ועיי' בזכור לאברהם הנ"ל עוד כמה דינים בענין ברכת הלבנה ואין בכחי להעתיק הכל]. (ג) במחבר ס"ג עד אימתי מברכין עלי' עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל -- כ' בתשו' השיב משה דאף בליל ט"ז יוכל לקדש בשם ומלכות וכ"פ בתשו' חת"ס או"ח סי' ק"ב ובתשו' אבני צדק סי' מ"ו ע"ש והנני להעתיק מ"ש בהגהות מנחת פתים סימן זה וז"ל: סעי' א' בהג"ה ונהנין מאורה, ע' שו"ת ספר יושע סי' י"ד שכתב דאם הרקיע צח ונהנין לאור הלבנה אף שאין רואין אותה כלל יש לברך, וע' בסי' ט"ו שהגאון מליסא השיג עליו והוא ז"ל חוזר להעמיד דבריו וע' בשע"ת לעיל סי' רכ"ט ס"ק ג' ובשו"ת חת"ס חאו"ח סי' נ"ו -- סעי' ג' ולא י"ו בכלל, ע' באה"ט בשם כנה"ג שמתיר לברך גם בליל י"ו וכן החזיק בשו"ת השיב משה סי' י"ד ועי' חת"ס חאו"ח סי' קיב ובשו"ת ספר יושע בסימנים שציינתי לעיל, וראיתי בכתבי הרב מו"ה שמעריל זצ"ל בעהמ"ח "עיון תפלה" שבק"ק בראדי נעשה מעשה כהכנה"ג הנ"ל בפני הגאון מו"ה מאיר ז"ל האב"ד דשם עכ"ל [ועיי' בשדי חמד מערכת ברכות סי' ב' אות ט' דמסיק דאין לברך בליל י"ו בשם ומלכות]:

ד במחבר ס"ד שבעה ימים. כ' בס' פתחי תשובה שבתשו' עולת שמואל סי' ס' תמה מאוד על האי דינא ומסיק דלאחר ג' כל הקודם זריז ונשכר אם לא שיהי' מוצש"ק בתוך ז' ימים יש להמתין עד מוצש"ק וכן כתב הפמ"ג דבחורף או בשעת הגשמים אין להמתין לכתחילה עד אחר ז' ימים ע"ש, וכן בתשו' אוהל יעקב סי' ס' דהשבעה ימים אינו לעיכובא וסגי אחר ג' שלא להחמיץ המצוה ע"ש.(ה) כתב בס' מחצית השקל לעיל סי' ק' בהגהות רמ"א אבל כשמתפללים מתוך הסידור מותר וכתב הט"ז מ"מ בפיוטים ותפלות החמורים להבין הכוונה ודאי בעי סידור תחלה ול"מ במה שמתפלל מתוך ספר, ושלא כדין נוהגים העולם שאומרים ברכות קידוש לבנה בע"פ וגם אין מסדרים תחלה ולענ"ד בעי טפי סידור מתפלת ר"ח דעכ"פ לא יעברו ל' יום שלא יתפלל תפלת ר"ח משא"כ ברכות קידוש לבנה לפעמים יש בין א' לחבירו יותר מל' יום כפי אשר תתראה הלבנה עכ"ל [וכ' בס' זכרון יהודה הנ"ל קודם ברכת קידוש הלבנה הסדיר הברכה מקודם כדאיתא במחצה"ש סי' ק' וגם לבש בגדי שבת בשעת קידוש הלבנה]:

הערה בסנהדרין מ"ב ע"א א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים א"ל האי נשי דידן נמי מברכי אלא כדרב יהודה דאר"י ברוך אשר במאמרו ברא שחקים וכו' ברוך אתה ה' מחדש חדשים, ופי' מהרש"א ז"ל בח"א האי נשי דידן נמי מברכי, ר"ל תפלה קצרה כזו נשי נמי יוכלו לברך בע"פ בלילה, א"נ דה"ק נשי נמי יוכלו לברך כדקאמרת ברוך מחדש ברכה זו בלא הזכרות השם בטומאת לידתן ונדתן אבל ודאי צריכה ברכה זו הזכרת השם כדמסיק ברוך אתה ה' מחדש חדשים וק"ל עכ"ל - ולענ"ד נראה עפימ"ש הכלבו והאבודרהם דטעם דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג הוא משום שמשועבדות לבעליהן למלאכה (עיי' בדברינו לעיל סי' רל"ט) והנה מה דנשים אין מקדשין הלבנה היינו לפי שעפ"י הדין פטורות משום דהוי מ"ע שהז"ג כמ"ש המג"א ריש הסימן, אמנם התינח במצוה שנמשך עשייתה איזה זמן אז י"ל אם יקיימו המצוה יתבטלו ממלאכת בעליהן, אבל לומר ג' תיבות ברוך מחדש חדשים, אין בזה ביטול מלאכה כלל כמובן, וזה שאמר רב אשי האי נשי דידן נמי מברכי, דבזה ל"ש לפוטרם מצד מ"ע שהז"ג אלא כדרב יהודה וכו' דהוי ברכה ארוכה ובזה שפיר פטורות משום ביטול מלאכה - שוב ראיתי בש' ישועות יעקב סק"א שכ' דבענין ברכת מחדש חדשים גם לנשים יש שייכות דהרי גם להם עשה ירח למועדים דבכל המועדים אסורים בעשיית מלאכה כאנשים, ולכך אמר רב אשי האי נשי דידן נמי מברכי, אלא כדרב יהודה וכו' פועל אמת, וכתבי התוס' דקאי אקב"ה שבאמת ובדין מיעט הירח, א"כ אין הנשים יכולים לברך כמ"ש השל"ה שהם גרמו פגם הלבנה וא"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה