אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תטז

סימן תטו

א במג"א סק"ב ואם עירב בפת שלא עירב בה מאתמול לא הוי עירוב (מ"מ רשב"א) בס' חיי אדם כלל ע"ז אות כ"ח נתן טעם לזה משום שהמניח ע"ת כקונה שם בית ואין קונין בית בשבת, ובמחכ"ת לא דקדק יפה דהא מטעם זה הי' לו להועיל בדיעבד ולהיות עירוב דהרי בכל קונה קנין בשבת או ביו"ט קיי"ל דבדיעבד המקח קיים, אלא כאן הטעם כמ"ש הב"ח ז"ל כשקרא שם עירוב מכין ממש מיו"ט לשבת והכנה אסורה מדאורייתא הלכך אינו עירוב אפילו דיעבד עכ"ל, ועיי' בישועות יעקב סק"ב:

ב עוד כתב שם בחיי אדם אות ל"ב דאפילו לא עירב כלל בראשון מותר לערב ברגליו ליום שני, אך בס' קיצור שו"ע סי' צ"ה כתב שהאריך בזה בעת שנשאל על זאת והוכיח דליתא:

ג במחבר ס"ד יום הכפורים הרי הוא כשבת בין לענין עירובי חצרות בין לענין עירובי תחומין -- בתשו' בנין ציון החדשות סי' נ"ג חקר איך מערבין בעיו"כ עירובי תחומין הא צריך הוא ועירובו להיות במקום אחד בין השמשות כדי שאז יוכל לאכלו כדאמרינן עירובין דף ל"ב וביוה"כ ביהש"מ אסור לו לאכול מדאורייתא, וכתב כיון שהטעם שצריך להיות מזונו לב' סעודות במקום עירובו, הוא משום דאנן סהדי שאז רצונו לדור שם, ולכן אם גם בביתו לא הי' אוכל עתה סעודתו משום יוה"כ, גם במקום עירובו א"צ לזה רק שתהי' סעודתו מוכן שם עיי"ש:

ד הרי"ף והרא"ש פ"ק דביצה כתוב שיוה"כ צריך עירובי תחומין ועירובי חצרות ושתופי מבואות כשבת, והביאו ראי' מדתניא בעירובין ל' ב' אמרו להם ב"ה לב"ש אי אתם מודים שמערבין לגדול ביוהכ"פ וכתב הב"י סי' תרי"א ובאמת שיש לגמגם על ראי' זו דדלמא ההיא ברייתא בעירובי תחומין מיתני' אבל עירובי חצרות לא צריך וכמו שהקשה מה"ר אלי' מזרחי ז"ל -- והגאון מהו' שמואל קאיידנאוור ז"ל בהגהותיו לטור כ' דלק"מ דאי אתחומין קאי מה הקשו ב"ה לב"ש דהיאך מערבין בתחומין ביו"כ דבעי' סעודה הראוי' כו' דילמא הא דמערבין ביו"כ היינו ברגל דאמר שביתתי במקומי אלא ע"כ אחצירות קאי ובעינן פת ודו"ק וכבר שגו הרבה מחברים בזה עכ"ל- ובס' אלי' רבה ס"ק ח' (כאן) השיב על דבריו דב"ה ידעו בבירור שמערבין אפי' בפת ולכך אמרו לב"ש אי אתם מודים וכו' גם אי במערב ברגליו הוי להו לומר שגדול מערב ומדאמרי שמערבין לגדול משמע דאחר מערב בשבילו וזה א"א ברגל אלא בפת -- וכתב דבקושי' ב"י האריך ביש"ש פ"ק דביצה סי' ל"ה והוא תי' דעיקר ראיית הרא"ש מדפריך מיוה"כ לשבת אלמא דלא קיל יוה"כ משבת לענין עירובין ודו"ק עכ"ל -- והנה האחרונים כתבו תירוצים רבים לזה ואין בכוחי להעתיק דבריהם דברים ככתבן, ע"כ אציין בקיצור מי ומי ההולכים ליישב זה (א) בשו"ת שאגת ארי' סי' ע' יישב הקושי' על הרי"ף אך על הרא"ש נשאר בקושי' (ב) בס' בינה לעתים להגאון רבי יהונתן על הרמב"ם ה' יו"ט ה"א הלכה ד' כ' שני תירוצים ולתי' השני כיוון גם הגאון בעל תוס' שבת וגם בעל קונטרס אחרון לשג"א סי' הנ"ל (ג) בשו"ת זכרון יוסף סי' ז' אות כ"ד תי' עפ"י הרמב"ם דברה"י וכרמלית לא שייך איסור תחומין והעתיקו בס' עט סופר ח"ר ערך תחומין פרט ו' והגאון ר' צבי חיות ז"ל בהגהות לעירובין כיוון לדברי זכרון יוסף או לא זכר את יוסף וישכחהו וכתבו בשם עצמו (ד) עיין בישועות יעקב כאן סק"ב, וגם בחידושי נכד המחבר הנדפס בס' הנ"ל סס"י שפ"ו בד"ה ועפ"י הדברים האלה כו' (ה) עיין בקרבן נתנאל על הרא"ש פ"ק דביצה אות ק"ח (ו) עיין בס' אמרי בינה (ביצה דף י"ב) שם נדפס תירוץ מבן המחבר דהיינו הגאון רבי מנחם א"ש זצ"ל מאונגוואר (ז) עיין בס' מנחת קנאות מהגאון מהו' מאיר אריק נ"י מיאזלאוויץ על סוטה דף כ"ז ע"ב (ח) בגמ' עירובין דפוס ווילנא כ' בהגהות הגאון ר' שלמה כהן מווילנא שליט"א דבס' עצי אלמוגים סי' שפ"ו כתב ליישב זה' והוא כתב דהרי"ף כיוון לדברי רבו הרבינו חננאל ז"ל בפירושו הנדפס בגליון גמרא הנ"ל שכ' בהדיא בהעתקת לשון הגמ' אי אתם מודים שמערבין לגדול ביום הכפורים עירובי חצרות ועירובי תחומין וקצת נראה מלשונו ז"ל שם דהי' גורס כן בגמ' ואפשר דגם הרי"ף הי' גורס כן ובזה לא נצטרך לכל מה שדחקו המפורשים ז"ל ביישוב דבריו עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה