ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תו
א במחבר סוף הסי' וי"א דוקא לגדולים פלוגתא זו מבואר ברא"ש עירובין דף מ"א ע"ב עיי"ש שסיים בזה"ל, וכן נראה לי דהוצרך לנקביו הוי דוקא לגדולים דהכי מוכח בכולי גמרא עכ"ל, ובס' א"ר השיג עליו ממ"ש בסי' צ"ב סק"ב בשם הרבה גדולים דהי' צריך לנקביו אל יתפלל היינו בין שצריך לקטנים ובין שצריך לגדולים, ועיי' בסי' צ"ב שם שמשיג מכח זה גם על המג"א שם סק"א, ולי קשה מדברי השו"ע סי' ו' שכ' דבכלל נקבים הם פי הטבעת ופי האמה עיי"ש, א"כ הוצרך לנקביו ודאי כולל כל נקבים בין גדולים בין קטנים וצע"ק:
ב במג"א סק"א מקום צכא ויכול ללכת עד בית היהודים לפנות שם (ראב"ן) - בקרבן נתנאל על הרא"ש שם כתב דתשובת רב האי גאון ולשון הרא"ש לא משמע כן ע"כ: