אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן שעד

סימן שעב

א במג"א סק"א נתקשה בדברי הרא"ש עירובין דף י"ז דכן בדברי התוס' שם דנראים דבריהם סותרים למ"ש בשבת דף ק"א, והרבה טרחו האחרונים ליישב קושייתו ועיי' גם בתשו' מהר"ם שיק חאו"ח סי' קע"ה אמנם מחוורתא מ"ש בזה הגאון בעל אבן העוזר בחידושיו לשבת פרק הזורק וז"ל הטהור. בתוס' ד"ה נפסקו נאסרו כו' כאלו ר"ה ביניהן עכ"ל, אבל בספ"ק דעירובין דף י"ז ע"א הוכיחו התוס' מזה (בד"ה עירוב וכו') דע"כ נפסקו בחול קאמר ואפ"ה אם חזרו ונתקשרו בשבת חוזר העירוב למקומו וכן פסק הרא"ש שם, ולכאורה הן נגד דברי התוס' דהכא, ע"כ הניח המג"א בסי' שנ"ה (ס"א) דברי התוס' בצ"ע, וכן בסי' שע"ד (ס"א) מפקפק על דין התוס' והרא"ש הנ"ל מכח קושי' הנ"ל - אבל באמת פשוט לע"ד דאין כאן שום קושיא, דכאן כתבו לפי האמת לדינא, דאנן קיימ"ל לעיל דף ק' ע"ב כרב חסדא דכרמלית משפת מיא משחינן, ולדידי' בין הספינות הוי כרמלית, אבל התם הביאו ראי' מדרב הונא, דקשה על רב הונא דס"ל לעיל (שם) כרמלית מארעא משחינן וסתם ספינות הלכות למעלה מי' כדלעיל בש"ס והוי בין הספינות מקום פטור, וגם ס"ל לרב הונא שבת הואיל והותרה הותרה א"כ ה"נ נימא הואיל והותרה הותרה כיון דבין הספינות הוי מקום פטור אלא עכצ"ל לרב הונא דנפסלו בחול מיירי ואי אפשר לערב יחד מידי דהוי אחריץ שבין ב' חצרות דאין מערבין כאחד, וכיון דלרב הונא מוכרחין לומר דהעירוב חוזר למקומו כשחזרו ונתקשרו בשבת, ה"נ רב חסדא ס"ל הכי, דאנן לא חזינן דרב חסדא פליג על רב הונא בדין זה עכ"ל ודפח"ח ש"י:

ב במחבר ס"ב הי' כותל בין ב' חצירות וכו' אבל חצר שנפרצה בשבת לרה"ר או לכרמלית אסור ועיי' בב"י - והנה לא מבואר בחצר שנפרץ לקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אי אמרינן בזה הואיל והותרה הותרה או לא, אך בחידושי אבן העוזר לעירובין דף כ"ה ע"ב כתב דנפרץ לקרפף יתר מב"ס או לגינה רחבה מוקפת מחיצות אין אוסרת דשבת שהותרה הותרה ועיי' עירובין ס"ז ע"ב קרפף יתר מב"ס שלא הוקף לדירה וכו' מ"ט מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין יעו"ש -- ועיי' בישועות יעקב סי' שנ"ח סק"א וחזיתי' לדעתי' דקרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה דינו ככרמלית לכל מילי ול"א בי' הואיל והותרה הותרה [שוב ראיתי שבס' תוס' שבת סי' שנ"ח ס"ק ל"ז השיג על האבן עוזר וכ' דאישתמיט לי' מ"ש הב"י סי' שס"ה בשם המרדכי ישן דאם המבוי נפרץ בשבת לחצר ל"א הואיל והותרה כו' כיון שאין תשמיש המבוי והחצר שוים וא"כ מכ"ש קרפף וחצר שאין תשמישן שוה שזה הוקף לדירה וזה אינו מוקף לדירה דל"א הואיל וכו' ע"ש]:(ג) והנה נסתפקתי בהך דינא דהואיל והותרה אי אמרינן בי' תרי הואיל או לא, כגון באילן שעשאו סולם לכותל שבין ב' חצרות דאם רצו מערבין כאחד וכ' המג"א בסי' שע"ב ס"ק כ"ד ומבואר יותר בס' תוס' שבת שם ס"ק מ"ו דעיקר ההיתר משום הואיל והותרה בבין השמשות (דלא גזרו על שבות בה"ש) הותרה, והפמ"ג שם הביאו ואמר עליו דיפה כתב ע"ש, מעתה אני מסתפק ושואל אם נקצץ האילן הזה בשבת ע"י עכו"ם אם מותרין עדיין לטלטל מזו לזו ע"י העירוב משום הואיל והותרה הותרה או דילמא כיון דמה שהיו מותרים עד עכשיו הי' ג"כ מצד הואיל א"כ תרי הואיל לא אמרינן וכמ"ש תוס' פסחים מ"ו ע"ב וכעת לא מצאתי גילוי לד"ז ומסברא נ"ל כהצד הב' דל"א תרי הואיל:

ד במג"א סק"ג כתב בשם הב"י דחצר שנפרץ בשבת לכרמלית מותר לטלטל מחצר לכרמלית תוך ד"א ועיי' בס' חמד משה שכתב דדברי ב"י צ"ע דבתוס' עירובין צ"ג ע"ב כתבו דלמ"ד שבת כיון שהותרה הותרה ה"נ אמרי' כיון שנאסרה נאסרה ואם נאסר למקצת שבת בתחילתו נאסר לכל השבת א"כ כיון שנאסר להוציא מהחצר לכרמלית זה בתחלת שבת נאסר לכל השבת ועיין בגמ' ד"ע ע"ב וצ"ע ואין להקל עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה