אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן שסז

סימן שסה

א ברמ"א סוף הסימן מי שאינו רגיל לערב ועירב עם בני חצר וחזר מעירובו צריך לחזור ולזכות אבל אם רגיל לערב הוי עירוב בעל כרחו, ובמג"א סק"ה כ' דזו דוקא לדעת הי"א שבני החצר נוטלין בע"כ אבל לסברא הראשונה לעולם אין יכולין לערב בלא דעת אשתו, וצ"ע דבפ' חלון כ' הרא"ש דלעולם בעינן דעת אשתו וכו' וברא"ש פ' הדר כ' כמ"ש רמ"א כאן שבני חצר נוטלין בע"כ וא"כ סתרי אהדדי, ובתשו' בית יצחק יו"ד ח"ב בקו"א סי' ח' מביא דבעצי אלמוגים מיישב קו' המג"א דמ"ש הרא"ש פרק חלון דל"מ בע"כ היינו לעשות מתחילה עירוב בע"כ אבל בשכבר עשו עירוב והעירוב בידם והוא רוצה לחזור כיון דכופין עפ"י ב"ד לעשות עירוב כש"כ שאינו יכול לחזור דהם מוחזקים עיי"ש, ודע דבהגהות מנחת פתים הקשה לדעת הי"א שבני החצר נוטלין ממנו עירובו בע"כ אפי' בלא דעת אשתו, הא קיי"ל המקפיד על עירובו אינו עירוב ואיך מהני עירוב בע"כ, ובשלמא לסברא הראשונ' אמרי' דאשתו כגופו וחשיב דעתה כדעתו אבל לדעת הי"א קשה, ולחומר הנושה נ"ל דאם רגיל לערב עמהם יש לבני החצר אותו כח שיש להב"ד באינו רגיל, וכמו דב"ד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני (עיי' תוס' שבת) באינו רגיל, ה"ה דבני חצר כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ברגיל, וכל כי האי גוונא לא חשיב בע"כ כמ"ש הרמב"ם בפ"ב מגירושין גבי גט מעושה ע"ש וכנודע, [ועיי' בטו"ז סי' שפ"ב ס"ק י"ב דמשמע מדבריו כמ"ש]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה