אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן שסד

סימן שסג

א במחבר בס"ב רה"ר עצמה אינה ניתרת אלא בדלתות כו' כ' בס' בית מאיר דבעיירות כאלו שהרחובות רחבות י"ו אמה ומפולשים בחד צד אל השוק דהיינו פלטיא רחב הרבה, ובחד צד אל המסילה ההולך מעיר לעיר רחב י"ו אמה, והם מתוקנים ע"י צוה"פ הנהוג כבסי' שס"ג בהג"ה, כל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא לטלטל בהם, כי לשיטת החולקים על רש"י וס"ל דלא בעי' ס' רבוא בוקעים פשיטא דצוה"פ לא מהני ולכל הפחות דלתות הראוים לנעול בעינן כמבואר כאן, וכיון דרבים חולקים על רש"י (עיין בהגהות זכרון אברהם לעיל סי' של"ח בהערת המו"ל דפורט והולך מי ומי הם החולקים) ע"כ בודאי מהראוי להחמיר לעצמו ע"ש, ובס' שבילי דוד כ' בסי' שס"ג סק"ה וז"ל:

בס' ברכי יוסף כתב דמי שאינו חושש לתיקון המבואות יש לחוש ביה משום מינות, אבל במקום שיש רה"ר מפולש משער לשער רחב ט"ז אמה דלא מהני צוה"פ כדאיתא לקמן סי' שס"ד ורק דסמכינן להקל עכשיו בזה"ז אין רה"ר א"כ פשוט המחמיר לחוש דיש רה"ר קדוש יאמר לו ולא יסמוך על צה"פ וכו' וגם במקום דאין רה"ר רק דצוה"פ עשוי בהרבה מקומות לפנים מכותל תוך החצר דהרבה אחרונים פקפקו ע"ז ובעל חת"ס לימד עליהם זכות אולי המחמיר אין ראוי לגוערו עכ"ל ובספר פתחי תשובה הראה לעיין בתשו' משכנות יעקב סי' ק"ט תשובה ארוכה שצוח על ההיתר שלנו להתיר כל העיירות ע"י צורת הפתח אף ביש בהן דרכים מפולשים ודרך המלך עוברת בהן דהוי רה"ר, והרבה להוכיח מש"ס ופוסקים דלא בעינן לרה"ר ששים רבוא בוקעין בו ואינו ניתר אלא בדלתות ע"ש, ועיין במאמר דלתות שער העיר, להגאון גרשון חנוך זצ"ל מראדזין, אריכות גדול ונפלא בענין היתר הטלטול בזה"ז ע"י תיקון הדלתות, והעלה דדלתות הראויות לנעול (אפי' אין רשאים לכויולם מצד נימוס הקיר"ה) עדיפי טובא טפי מצוה"פ לענין כמה דברים, לך נא הבט וראה נפלאות מתורתו:

ב כתב בתשובת בנין ציון החדשות סי' ד' (בתשו' לק"ק אמשטערדאם וז"ל. על דבר שאלת מעכ"ת נ"י בעיר שמוקפת חומת מים סביב ויש לה גשרים ולפניהם מגדלים ודלתותיהן ננעלות בלילה, ועתה הרסו המגדלים והגשרים נשארו מפולשים, אם יש לתקן היתר טלטול בשבת לעשות שלשלאות אצל הגשרים באופן שאם ירצו יכולים למשוך השלשלאות על הגשרים ולסוגרם והגשרים רחבים יותר מעשר אמות תשובה, גרסינן בעירובין (דף ו') ת"ר כיצד מערבין רשות הרבים וכו' ע"ש, ולפי המבואר בטור (סי' שס"ד) רה"ר אינו ניתר אלא בדלתות לדעת הרא"ש והוא בננעלות בלילה, ולדעת הרמב"ם אינם צריכים לנעול אבל צריך שיהיו ראויים לנעול, ולפי מאי דכ' הד"מ שם בשם המרדכי דר"י סובר דבעי נעילת דלתות אפי' בזה"ז דלית לן רה"ר גמורה, ומהר"ם מרוטענבורג פליג וסובר כיון דבזה"ז לית לן רק כרמלית לא בעי נעילה, והנה מכל הדברים האלה מבואר דל"ה סתימה לרה"ר רק דלתות או צוה"פ ובפרט במפולש, ולכן לא ידעתי סמך היתר שיקרא סתימה גם ע"י שלשלות הראוי' לנעול בה דרך הגשרים, לא בלבד אם אינן נעולות רק ראויות לנעול אלא אפי' יהי' נעול כל היום וכל הלילה ג"כ לא חשיב סתימה, שהרי כלל בידינו שמחיצה דיזדקר הגדי בבת ראש אינו מחיצה וכו' אם עושין מחיצה וכו' צריך שיהי' באופן שגבוה המחיצה עשר ע"י לבוד פחות מג' כמבואר (סי' שס"ב) אבל שיהא שלשלת לבד מחיצה שאינה גבוה עשרה מהארץ ולמעלה וכולה סתום או עכ"פ ע"י לבוד פחות מג' וגם זה דוקא בסתום ממש, אבל שיחשב מחיצה אם ראוי להעשות מחיצה, כמו בדלת הראוי לנעול, זה לא מצאנו בשום מקום בעירובין, ואם כ' מעכ"ת נ"י שגדול אחד התיר בעירו בשנים קדמוניות ע"י היתר כזה לא ידעתי על מה סמך וכו' עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה