ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן שלח
(א) במחבר ס"ב יש מתירין לומר לעכו"ם לנגן בכלי שיר בחופות, מכאן למדו החדשים היתר לנגן בעוגב בבהכנ"ס בש"ק ע"י עכו"ם ועיין בתשו' חת"ס חלק ו' סי' פ"ו ד"ה ונבהלתי מראות וכו' ובסי' פ"ט ד"ה ובשבת ע"י גוי וכו' שדחה דבריהם ועיי' עוד בזה בתשו' שואל ומשיב חמישאה סי' ג' ושם הראה מקום לעיין בזה בס' אלה דברי הברית שנדפס באלטונא שנת תקע"ט וגם בס' צרור החיים בחלק קול השיר ובעניי לא זכיתי לספרים אלו:
(ב) ברמ"א סעיף הנ"ל ואפי' לומר לעכו"ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה ובמג"א סק"ד כ' דבמרדכי שם לא התיר אלא מלאכה דרבנן וצ"ע, ובא"ר סק"ג תי' דהא עיקר איסור אמירה לגוי היינו משום שמא יעשה בעצמו א"כ כאן הא לא אפשר לעצמו לתקן כלי שיר כמ"ש הרמ"א סי' של"ט ס"ג ע"ש, ולפימ"ש בתשו' שואל ומשיב חמישאה סי' ג' בשם בן שער אפרים סי' ל"ו דלא התירו התוס' רק טיפוח וריקוד ביד ורגל דחיישי' שמא יעשו כלי שיר ע"ז כתבו דלא בקיאין בזה אבל לתקן כלי שיר כולנו בקיאין ע"ש שהאריך בזה וגם לשון הרמ"א הוא רק על סיפוק וריקוד וכתב דלא בקיאין בעשיית כלי שיר ע"ש, א"כ נסתר תירוץ הא"ר הנ"ל דכאן מיירי מלתקן כלי שיר ובזה כולנו בקיאין וק"ל: