ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן שלז
(א) במחבר ס"ב ואסור לכבד הבגדים ע"י מכבדות העשויי' מקסמים שלא ישברו קסמיהם, ונהגו לאסור אפי' ע"י בירסטע משערות וכ"כ ביערות דבש ונ"ל דאסור מדהו"ל עובדין דחול דטריחא מילתא ומיחד כמתקן מנא, וללקט הנוצות שעל הבגדים לרמ"א מותר ולהמג"א אסור עיין סי' ש"ב ס"א (תפא"י בקונט' כלכלת שבת).
(ב) בטו"ז סק"ג, שלא ישברו קסמיהם, תמוה לי הא אפי' משבר אינו אלא מקלקל ופטור, ולק"מ דפסיק רישא הוא כמ"ש ש"ג ס"פ המצניע ומקלקל הוי אסור לכתחלה (א"ר סי' ש"ב סק"ד):
(ג) בטו"ז סי' הקודם סק"י צריך אדם לזהר במלבוש שנעשה מעור בהמה שלא יתלוש שער ממנה שיש בו חיוב חטאת דהכי אי' בירו' פ' כלל גדול התולש מבהמה מתה חייב שתלישתה זו היא גיזתה, וכ' בליקוטי שלמה, בתחילת ספר זית רענן ח"א מזהיר בעוף צלי או מבושל אם נשארו בגוף נוצות קטנות שלא לתולשן בשבת ע"ש: