ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן שט
(א) בטו"ז סק"א הקשה איך מותר לטלטל המפה שהנרות מונחים עלי' ביה"ש הא נעשית בסיס לדבר האסור, ותי' הפמ"ג כיון דגם החלות עומדי' עלי' א"כ הוי בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ושרי וכ"כ החיי אדם כלל ס"ז סי' ד' וכתב דזהו הטעם שמקפידות הנשים להניח הלחם על השלחן קודם הדלקת הנרות ואם אינן נביאות בנות נביאים הן ע"ש. ובס' בית מאיר כ' דאנו תופסים לאמת כהאי ואין לומר שכ' הטו"ז וא"ל כיון שהמפה מוכנת לצורך השלחן לא נעשית בסיס לנרות, והן הן דברי רש"י בשבת מ"ט ע"א שכ' נוטל הכסוי וכו' ואע"ג שהן עלי' לא איכפת לן דלא נעשית בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות קדירה, הביאו הב"י סי' זה, והוסיף בביאורו וכתב כלומר דגיזין הללו לא להניחם על כסוי הקדירה נתכוין אלא להטמין הקדירה, וכה"ג ממש הוא המפה שאינה אלא לכסות השלחן, והנר שהניח עלי' לא להניחו על המפה מתכוון אלא להאיר בשלחן, ואי משום מה דמדמה לדינא דמהרא"י, לדמיונו הי' לו לדחות דינא דמהרא"י מפני דברי רש"י, א"וו שמהרא"י מחלק בינייהו ואין מדמה נידון דידי' לדברי רש"י עכ"ל הטהור [ועי' בקרבן נתנאל שבת ר"פ נוטל ע"ש]: