אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן שו

סימן שה

(א) במחבר ס"ו חפצי שמים מותר לדבר בהם וכו', כתב ידידי הרה"ג מקריפטש שליט"א וה"ה עם סופר או שו"ב שרי עי' רדב"ז ח"א סוסי' רי"ג ועי' מהר"י מברונא סי' קי"ד לענין שכר המילדת בשבת ועי' נוב"י תנינא לענין שכר טבילת נשים ע"ש, ועתשו' הרי בשמים מהד"ק בהלך בשבת לצורך חשיב"ס אי שרי לקבל שכר ואי זה חייב ליתן לו וכ' להקל ע"ש, ועמג"א סי' של"ד ועתשו' משיב דבר חיו"ד בסי' נ"א שכ' וכי מי שעושה מלאכה לחבירו בשבת א"צ לשלם לו ע"ש, ועמ"ש בהגהות ח"ש להג' מהרש"ק לחו"מ סי' קפ"ב מענין זה עכ"ל:

(ב) במג"א ס"ק י"א אבל בכלבו כ' דוקא הקדש מזבח כו' נ"ל כוונתו דהקדישות דידן חולין נינהו ויש לכל ישראל חלק בהן א"כ לא יצא מרשותו דיש להמקדיש ג"כ חלק בו כנ"ל דלא כהרב"י, וכ' בס' בית מאיר תימה א"כ יהא מותר למכור חפץ וחציו שישאר שותף בגווי' ובלי ספק שזה נמי הוצאה מרשות מקרי לאותו החצי שמוכר לכן העיקר כפי' הב"י עכ"ל:

(ג) במג"א ס"ק ט"ו מקח וממכר אסור גזירה שמא יכתוב. במנחת חינוך מצוה ס"ה כתב ליישב בזה קושי' הר"ן ז"ל (שהובא במג"א ס"ק זה בשם הריטב"א) כתובות דף ז' ע"א בהא דאמר רב אמי אתפסוה מטלטלין לכתובתה הא הוי קנין וקי"ל דאסור לכנוס אלמנה בשבת משום דהוי כקונה קנין ותי' דהא כיון דאיסור קנין בשבת הוא משום שמא יכתוב ומצינו גבי מוצא חמץ בפסח דשורפו ול"ח דלמא אתי למיכל משום דהוא עצמו מחזיר עליו לשורפו וא"כ ה"נ כיון דצוה להתפיס מטלטלין משום דא"א לכתוב בשבה כתובה א"כ ל"ש בי' חשש קנין שמא יכתוב דהוא עצמו מחזיר עליו שלא יכתוב וע"כ מתפיס מטלטלין ודו"ק ע"ש ודפח"ח:

(ד) עוד בס"ק הנ"ל מסכים להמרדכי דסובר דאסור ליתן דבר במתנה לחבירו ביו"ט ושבת וכו', עיין בפתחי תשובה לאהע"ז סי' מ"ה סק"א דהביא בשם הבית מאיר שהאריך לדחות דברי המג"א הנ"ל, ועיין בתשו' מהר"י אסאד או"ח סוס"י פ"ג שכ' וז"ל, ועיין לשון רש"י ותוס' ביצה ל"ח ע"ב ד"ה וחדי וכו' או שנן במתנה וכו' ופירוש המשניות לרמב"ם סוכה דף מ"א ע"ב דלא כמג"א עכ"ל וכבר העירותי בזה בילקוט הגרשוני ח"ב אות יו"ט וכתב לי הרב החריף מו"ה חיים דוב גראס ני' מק' ברוסטיר שכבר העיר בזה בהגהות הג' רב"פ ז"ל לכאן ובהגה יד שאול לא"ח סי' י"ג ע"ש ועיין בתשו' מהר"י אסאד הנ"ל שחקר אודות דורנות ומתנות שנוהגי' בק"ק ליתן להרב בשבת כלי כסף וזהב לכבוד הדרשה, ובימיו עדיין לא נדפס הגהות חת"ס ז"ל לשו"ע או"ח כאן, עיין בליקוטי חבר בן חבר ריש חלק ח' דף י"א ע"א דאין שום חשש בזה:

(ה) במחבר ס"ט חולה דתקיף לי עלמא ואמר שישלחו בעד קרוביו ודאי שרי, כ' ידידי הרה"ג הנ"ל היינו רק שיבואו קרוביו במש"ק ולא בשבת וכ"כ ממקור הדין וכ"כ בשו"ע התניא סעי' כ"ב ע"ש ועמ"ש שואל ומשיב תליתאי ח"ב סי' ק"פ ובתשו' הרי בשמים מהד"ת סי' קפ"ט ודו"ק (עיינתי בתשו' הרי בשמים הנ"ל וראיתי שכ' בסוף התשובה דליסע על הבאהן אינו רק דרבנן ולפי"ז אפשר להתיר לאוהבו של החולה שיב"ס שיסע עם הבאהן כשהחולה מבקש וכן ראיתי בס' מנורה הטהורה בסי' ש"ו שם שפוסק כן למעשה דאם ליכא עכו"ם שרי לישראל לילך בשבת אחר הקרוב שיבא להחולה אולם ענין זה מסור להמורה להורות כפי צורך השעה שלא להקל בדבר למען לא יקלקלו ההמון בקדושת שבת ח"ו עכ"ל) ומה דפשיטא לי' למר דליסע על הבאהן אינו רק איסור דרבנן כמדומה שלא ראה תשו' חת"ס חלק ששי סוס"י צ"ז ע"ש:

(ו) בתל תלפיות מחברת ג' דף מ"א הקשה הגאון אבדק"ק וואיניצען שליט"א בע"ז דף ד' דאמר ר"י משום רשב"י לא עשו ישראל את העגל ולא חטא דוד אלא כדי ליתן פ"פ לעשות תשובה ויפלא וכי אמרינן חטא בשביל שיזכה חבירך ע"ש והשבתי לו בדף מ"ז דמכאן ראי' למ"ש בהגהות הרי"ף מובא במג"א ס"ס ש"ו ובמחצה"ש דלהציל הצבור אמרינן חטא בשביל שיזכה וכו' וה"נ זכי' לדורות לכל יחיד ורבים שיכולים לעשות תשובה ומצוה דרבים שאני עכ"ל:

(ז) בפתחי תשובה סי' זה הביא אסתפקתא שכ' בתשו' רעק"א סי' קנ"ט בעושה קנין בע"ש על תנאי אי מותר לקיים התנאי בשבת דהוי כעושה מעשה הקנין בשבת גם הביא מ"ש בזה בתשו' נכדו הגאון כתב סופר סי' מ"ו ובתשו' שאילת שמואל סי' כ"ו, ובתל תלפיות מחברת ב' סי' פ"ב כתב הרה"ג החו"ב וכו' מו"ה אברהם ליב טרוטצטר נ"י הרב דשאאק סעליצע יע"א נשאלתי אם מותר לתת אפפערט על דבר שזמנו קבוע על יום השבת אפמערטען הבאים ואפשר שיעלה עליו ההסכמה ונמצא קונה קנין בשבת ואמרתי לאסור עפ"י הוראת כ"ס או"ח מ"ו שהאריך בראיות ברורות לאסור לעשות קנין בחול ע"ת שיגמור בשבת ועתה נודע לי שבס' שו"ת מהרא"פ או"ח סי' ד' כתב להתיר וכו' וכו' לכן כ' לענ"ד להחמיר עכ"ל, והרה"ג העורך נר"ו כתב פגם בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' קל"א התיר וגם באבני צדק סי' ל"ד א"כ עפ"י עדים גדולים כאלה יקום דבר וכו' ע"ש. ושם בצד קכ"ז חזר הרה"ג מהרא"ל טרוטצער נר"ו והשיב שגם הרב הגאון מו"ה גאטליב פישער זצ"ל (בעהמח"ס דלתים ובריח למי השילוח) השיב ע"ד מהרא"פ כי לפי דעתו הוא איסור גמור ולא דמי להא דמותר להתחיל מלאכה בע"ש והמלאכה נגמרת בשבת מאילי', שם הוא כך בדרך הטבע, שהטבע גומרת הדבר, ומצידו נגמר מלאכתו מע"ש, משא"כ בנ"ד דהדבר תלוי' בדעת אחרים, ועוד גם מצד העיקר אין הדבר נגמר לגמרי עד שבת אף שנתן מעות וואדיאום מ"מ הא יכול לחזור, אף שקבלו אפפערט שלו, רק שמאבד המעות, ואם אינו חוזר א"כ גם מצידו נגמר המקח בשבת, והנה גם הגאון מהר"ם שיק התיר מטעם דמותר להתחיל מלאכה וכו' ולפי חילוק הנ"ל זה ליתא וכו' והנה בעל המעריך כ' עפ"י עדים גדולים יקום דבר ולפע"ד הדבר עדיין צריך תלמוד וכו' ע"ש, [בהדי עיוני בת"ת מחברת הלז נזדקר לפני מ"ש שם בצד קכ"ב מדרש פליאה מובא ביבין שמועה ובחוט המשולש הרוצה לידע תחי"ת המתים מה"ת יראה והנה מרים מצורעת כשלג ותמוה ולענ"ד נראה לפרש בדרך דרוש דהנה תחיית המתים אמרי' בגמ' דהוא מכח קו"ח מה דלא הוי הוי מה דהוי לא כל שכן, וזה אי דרשינן קו"ח והנה מרע"ה שפירש מן האשה הוא משום שדרש קו"ח ומה ישראל שלא דברה עמהם שכינה אלא פ"א וקבע להם זמן אמרה תורה ג' ימים אל תגשו אל אשה אני וכו' כדאיתא בפ' רע"ק אך אהרן ומרים סברו אין לסמוך על קו"ח דילמא אית לי' פירכא ולהראות שסברת מרע"ה אמת נענשה מרים בצרעת, וז"ש הרוצה לידע תחה"מ מה"ת מכח קו"ח הנ"ל יראה והנה מרים מצורעת כשלג ומוכח כמרע"ה דדרשינן קו"ח א"כ שפיר מוכח תחה"מ וא"ש]:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה