ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן שדמ
(א) במחבר ס"א ההולך במדבר וא"י מתי הוא שבת וכו' ואם יש לו ממה להתפרנס אסור לו לעשות מלאכה כלל וכו' וכתב המג"א סק"א ואע"ג דרוב ימים הם זה מיקרי קבוע עכ"ל. וביאר הפמ"ג דהוקשה לו ז"ל דליבטל ברוב יע"ש. ובתשו' מחנה חיים ח"ג או"ח סי' ה' כ' דבמק"א התפלא על המג"א הלא קבוע חידוש הוא כנודע מן ר"ן הובא בש"ך סי' ק"י א"כ דילמא דוקא כי ישבו יחדיו הרוב והמיעוט אז הוי קבוע כמע"מ, ובס' עט סופר ח"ר דף ח' ע"ג הביא ג"כ בשם מחכה חיים ח"ג על אהע"ז סי' ס"ב שכ' שקבוע חידשה התורה רק אם איסור והיתר שניהם יחדיו בעולם אבל בימים שא דא להיות ביחד ואדם מסופק אי היום קודש או חול מסתבר לילך אחר הרוב ע"ש. ולענ"ד י"ל א"כ גם קושי' המג"א דליבטל ברוב לק"מ דהא ביטול ברוב ילפינן מאח"ר להטות דגבי סנהדרין ושם הרוב והמיעוט ביחד בעולם אבל בימים שהרוב והמיעוט אינו ביחד בעולם ל"ש ביטול כלל, ואולי זה כוונת בעל שבילי דוד ז"ל שכ' לכאן וז"ל, עמש"כ בכללי חזקה לא"ע בזה ל"ש רוב מימים שעברו או יבואו עכ"ל, והכוונה כנ"ל כיון דהרוב והמיעוט אינו ביחד בעולם ל"ש בזה רוב וצ"ע ועיי' עוד בילקוט הגרשוני ח"ר קוכט' אחרון דף מ"ח בד"ה וראיתי לעורר וכו' הערה נכונה ליישב קושי' המג"א]:
(ב) והנה הרהרתי לפימ"ש שלום ירושלים פ"ז דשקלים היכא דקבוע צריך סיוע מרוב ובלא הרוב לא מזיק הקבוע שם אין הקבוע סותר הרוב ומיישב בזה קושי' הר"ש מקינון מנחל איתן דאי לאו הרוב לא הי' מזיק הקבוע דהא י"ל דעגלה ערופה טריפה הי' ע"ש א"כ כאן נמי איך סותר הקבוע דשבת הרוב ימים דחול הא לולי הרוב לא הי' אסור מלאכה בשבת כקושי' התוס' בפסחים מ"ו א"כ בטלת כל מלאכת חבת דנימא הואיל וחזי לחולה שיש בו סכנה ותי' דחולה שיב"ס לא שכיח והיינו דלא חיישינן למיעוטא א"כ צריך הקבוע סיוע מרוב. ויש לדחות דתוס' כתבו שם דלא שכיח כלל' והיינו שהוא בגדר מיעוטא דמיעוטא דאפי' ר"מ לא חייש לי' א"כ המיעוט כמאן דליתא דמי' א"כ אין הקבוע צריך סיוע מרוב וא"ש:
אתמול ביום כ"ב מנחם אב תרס"א לפ"ק הי' אצלי הרב החריף ובקי מו"ה חיים בהבא כי' מיישוב סעלישטיע יע"א והגיד לי' קושי' ששמע מהרב הגאון מו"ה שלום מרדכי הכהן שליט"א אבדק"ק בערזאן יע"א על הצל"ח ברכות דף כ' שכתב דכהנים ולויים אינן בכלל ערבות וקשה מגמ' שבועות דף ט"ל ע"א דקאמר וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו ומכל העולם כולו ופריך וכל עבירות שבתורה מכל העולם לא והכתיב וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבין זה בזה, ולפי הצל"ח הנ"ל מה פריך הא י"ל דנ"מ לענין כהנים ולויים דאינן בכלל ערבות א"כ בזה חמור שבועה מכל עבירות שבתורה דבכל עבירות אין נפרעין מכהנים ולויים וגבי שבועה נפרעין אפי' מכהנים ולויים. ונ"ל ליישב לפימ"ש הטו"ז לקמן סי' תקפ"ב סק"ג דלכך אמרי' מלוך על כל העולם כולו אף שהוא כפל משום דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ"ל כאן כולו ממש ע"ש. והנה כאן דייק הברייתא ממנו שומכל" העולם זכולו' וצ"ל ג"כ הא דאמור רבנן בכפילא היינו משום דמכל העולם משמע נמי רוב העולם דרובו ככולו לכך אמר מכל העולם כולו דהיינו כולו ממש, וא"כ כיון דסובר התנא דלשון מכל העולם משמע כמי רוב העולם, מקשה הגמ' שפיר א"כ הו"ל להתנא לומר דכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו ומכל העולם, דהא באמת כיון שכל ישראל ערבין זה בזה חוץ כהנים ולויים שהם מיעוט העולם א"כ גם בכל עבירות נפרעין מכל העולם דהיינו רוב העולם. וזה שהקשה הגמ' וכל עבירות שבתורה מכל' העולם לא (הקשה בדיוק מכל העולם ולא קאמר מכל העולם כולו לא) והכתיב וכשלו איש באחיו כו' מלמד שכל ישראל ערבין זה בזה א"כ הו"ל לתנא לומר וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו ומכל העולם וא"ש ודו"ק. וכאשר הצעתי זה לפני חכם א' הקשה לי הא אכתי קשה לדעת הרא"ש בברכות דף כ' דהנשים לא כככסו בכלל הערבות עבור האנשים א"ם אכתי מה פריך וכל עבירות מכל העולם לא וכו' והא י"ל דנ"מ דבשבועה גם כשים ערבים וכאן ל"ש התירוץ שאמרתי דהא נשים ודאי אינם מיעוט העולם ואדרבה הרי אמרו החוקרים דנקיבות רובן בעולם יותר מזכרים (עיי' מהר"ם שיק לתרי"ג מצות מצוה ר"ח) והראיתי לו דכבר הקשו זה להגאון מבערזאן שליט"א כמ"ש בהסכמה לס' בית יצחק על מס' מגילה והשיב בטוב טעם לפימ"ש מהרי"ט ז"ל בחידושיו לקידושין דף ע' ע"ב דטעמא דאין הנשים ערבים משום שאין בידם למחות א"כ הרי כאן להס"ד הרי לא ידע מזה שהרי משני דהתם ביש בידו למחות לכן שפיר פריך ודפח"ח. וכ"ז שייך בנשים אבל בכהנים ולויים שכ' הצל"ח טעמים אחרים על שאינן בכלל ערבות הדק"ל כמובן. וע"ז תירוצי עולה יפה ב"ה ודו"ק (ולענין ספיקו של הדגו"ת באו"ח סי' רע"א לדעת הרא"ש הנ"ל אי אמרי' כשם שהנשים לא נכנסו בכלל הערבות עבור האנשים ה"נ נתערבו האנשים בשביל הנשים, עיין תשובה נפלאה מאוד בס' בית יצחק למס' מגילה הנ"ל מן דף י"א עמוד ד' עד דף י"ד ע"א ע"ש שהאריך באמרי נועם וכבר קלסי' הגאון הנ"ל בהסכמתו לך נא ראה נפלאות מתורתו).