אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן רעח

סימן רעו

(א) במג"א סק"א והקשה בס' ט"א דבח"מ סי' תכ"ד פסק הטור דהחובל בחבירו בשבת פטור מתשלומין משום שחייב מיתה וכאן פסק דמלאכה שאצ"ל פטור וי"ל דספוקי מספקא לי' וגבי ממון המע"ה, כ' הפמ"ג בפתיחה כוללת ח"א אות א' וז"ל ועמ"א או"ח רע"ח דהטור מסופק אי הלכה כר"י או כר"ש במשאציל וממון פטור מספק המע"ה, ובפריי שם כתבנו דבסימן של"ד מוכח דהטור מפשט לי' דפטור וצ"ע עכ"ל -- וכ' בס' גנזי יוסף שעל הפתיחה כוללת אות ה' ונלע"ד ליישב בפשיטות דכבר נודע דאזלינן בכה"ת כולה אחר רוב הפוסקים אלא בממון קי"ל א"ה בממון אחה"ר להוציא מן המוחזק, ורבינו הטור ראה דרוב הפוסקים כר"ש דמשאצ"ל מדרבנן כמ"ש גם ה"ה פ"א משבת הל' ז' לכן פסק כן לענין איסור אבל לענין ממון יכול המוחזק לומר קים לי כר"י וכהרמב"ם וסיעתו דפסקו כוותי' והרי המג"א גופי' בסי' רע"ח רמז לעיין בסי' של"ד הרי שלא נעלם ממנו הך דסי' של"ד ואפ"ה לא קשה לו משם ועכ"ח פשיטא לי' לתרץ כמ"ש עכ"ל:

(ב) עוד הביא המג"א בשם היש"ש בב"ק שכתב דאם הי' דעתו שיצא ממנו דם דרך מריבה הוה משאצ"ל ולכך פטור וקשה מנא ידעינן שהי' דעתו לכך וכ' המג"א דמיירי שמודה בכך, ובס' עדות ביוסף מהגאון ר' יוסף שאול מלבוב זצ"ל כ' שזה דוחק דאין אדם משים עצמו רשע ומכ"ש לפטור עצמו עי"ז ממעון, לכך כ' הוא ז"ל דכיון דאם הי' מכוין עצמו שיצא דם הוי מלאכה הצריכה לגופה והי' חייב מיתה א"כ אף שלא נודע לא גרע מחייבי מיתות שוגגין דקי"ל דפטור מממון משום דכיון דאילו אתרו בי' הי' פטור וה"נ אילו הי' מכוין הי' חייב מיתה וקלב"מ השתא נמי פטור וז"ב לדעתי עכ"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה