ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רסז
(א) במחבר ס"ב מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול וכו' – עיין במג"א סק"א וצ"ע דבגמ' אמרי' וכו' ועיין מ"ש בזה בס' חידושי רז"ה להגאון ר' וואלף אלעסקר מבראד זצ"ל בדיני ק"ש ותפלה סי' ז' ומסקנתו שם בסי' ד' אות ב' – ובס' תוספת שבת שנדמ"ח בווארשא שנת תרמ"ו לרצ"ה ז"ל מביאלאסטאק (והוא חיבור קטן מיוחד לשיעור ביהשמ"ש ותוס' שבת) כתב אריכות בזה ודעתו דמצוה להקדים תפלת ערבית בע"ש מבע"י והביא ראי' מירושלמי דפ' תפלת השחר ה"א א"ר חנינא משכני ר"י בר"י אצל פונדק א' אמר לי כאן נתפלל אבא של ליל שבת בע"ש א"ר אמי ר' יוחנן פליג ולא הוה צריך מפלגא על הדא למה שכן מוסיפין מחול על הקודש ופי' הוא ז"ל דהתפלה מבע"י הוא סייג וגדר חז"ל כי קבלה בלב יכולה לבוא לידי השתנות והפרה ע"כ גזרו אומר בחיוב להקדים הת"ע בע"ש וקבלת שבת ע"י התפלה הוא קבלה חזקה ע"פ ד"ת ואז שבת מאליו בא רובץ כארי וז"ש ולא הוי צריך למפלגא על דא למה שכן מוסיפין מחול על הקודש ממלאכות כמו כן הוא בקדימת התפלה שהיא כל ההכנה שמביאה את התכלית ע"ש (דף י' עמוד ד') ועוד שם בסוף הספר מתווכח עם המאחרים להתפלל ונוהגים עפ"י האר"י להתפלל ערבית בלילה אף בע"ש שעי"כ גורמי' שבעלי המלאכות מאחרים לבוא לבהכנ"ס ומחללים שבת ר"ל עיי"ש:
(ב) ובפי' מבעל ספר חרדים (הנדמ"ח בירושלמי דפוס פיעטורקוב) כ' וז"ל ול"ה צריך מפלגא על הדא, ר' אמי אומר נגד ר' יוחנן דלא הי' לו לחלוק על הא דר' חנינא, שכן מוסיפין וכו' וקרוי לילה לענין חילול שבת ושפיר קרוי נמי לתפלת ערבית עכ"ל. וחידוש דרבינו המג"א ז"ל לא זכר ירושלמי הלז על דל שפתיו דמוכח משם דבע"ש גם רבנן מודו דמצי להקדים דמיגו דהוי לילה לענין שבת הוי נמי לילה לענין תפלת ערבית (ועיין בס' מתא דירושלים לירושלמי פ"ד דתענית הלכה א' דף י"א דכוונת הירושלמי הוא כדברי בה"ג שהביא המג"א פה, א"כ טפי הו"ל להביא הירושלמי וצ"ע):
(ג) עוד במג"א הנ"ל ונ"ל לתת טוב טעם דהא תפלת ערבית נתקנה כנגד איברים ופדרים וכו' ובשת אסור ליתנן דאמרי' ולא עולת חול בשבת וכו'. כ' ידידי הרה"ג מקריפשט נר"ו, בפנ"י ברכות כ"ז כתב טעם זה מדעתי' ולא זכר מהמג"א -- ובגוף הדברי' עיין חידושי ח"ה וס' תוס' שבת הנ"ל: