ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רנד
(א) במג"א ס"ק י"ז בשם הב"ח דפת חמה אינה טובה כ"כ, עי' ראשית חכמה בקונטרס חופת אלי' דהאוכל פת חמה נתמעט כוחו ע"ש ועי' בגמ' יומא מזה ומ"ש בגמ' שבת לאכול פת חמה במוצש"ק י"ל דהיינו להחם הפת שכבר נאפה ועיי' נדרים כ"ד ע"א אם אתה אוכל אצלי פת חמה (מי"נ הרה"ג מקריפטש שליט"א) ועי' מחצית השקל כאן שכ' דאין לאכול פת רותח א"כ כוונת הב"ח על פת רותח וזה בודאי אין לאכול ואפי' סכנה יש בדבר עי' בהסכמת הגאון מלבוב ז"ל לס' קטן הנקרא שמירת הנפש ואכ"מ להאריך:
(ב) במג"א ס"ק כ"ב, הנני מעתיק בכאן מכתב שכתבתי בילדותי (ג' ויצא תרמ"ד) להגאון מו"ה זוסמאן אליעזר סופר אבדק"ק האללאש שליט"א (וכעת בפאקש) וז"ל גי"ה הגיעני וראיתי מ"ש הדר"ג על הקושי' שהקשיתי ברמב"ם פ"א מה' חומ"צ דקונה חמץ בפסח הוי לאו שיש בו מעשה ולוקין עליו ואמאי הלא יש בידו לחזור מן הקנין תכ"ד ומה שאינו חוזר לא הוה מעשה אלא שוא"ת. ותי' הדר"ג נר"ו עפי"ד הריטב"א במכות דאם לא פשט כלאים אין זה שוא"ת יען מתחלה עשה מעשה, וה' יודע שגם אני תירצתי לי כן, ובאמת שכן מבואר בתוס' יבמות דף צ' ע"ב ד"ה כלהו וכו' יע"ש וברוך שכוונתי לדעת הגדולה – ועפ"י הדברים האלה תי' הדר"ג גם קושי' בעל קקיון דיונה המובא במג"א סי' רנ"ד ס"ק כ"ב על פסק המחבר שם ס"ו דאם נתן הפת לתנור בשבת אפי' במזיד מותר לו לרדות קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה, והקשה הנ"ל למה לא העמידו חכמים דבריהם במקום כרת כמו בערל הזאה ואיזמל וכו', ולפי"ז ניחא דבאופה בשבת הגם שיכול לסלקו מ"מ אם לא מסלקו חייב בעבור התחלת המעשה וא"כ הלא לא העמידו חכמים דבריהם אלא בשוא"ת כדאיתא ביבמות דף צ' ע"ב אבל בנתן פת לתנור אם לא ירדנו חייב על מעשה ראשונה והוי כקום עשה והוא נכון מאד וראויי' הדברים למי שאמרן וכבר קדמו בעיקר הדבר הגאון מו"ה שלמה קלוגר מבראד זצ"ל בספר החיים וביתר ביחור כתב הגאון הנ"ל במכתבו ליד"נ הגאון אבדק"ק פ' לאדאני הנדפס בספרו יד יוסף לה' שב סי' רנ"ד יע"ש שהראה מקים לתוס' מנחות דף נ"ו ע"ב שכ' דמדביק פת בתנור חייב על מעשה ראשונה אעפ"י שלא הפך בו ונאפה ממילא, ודימה הדבר למ"ש נמ"י ב"ק גבי אשו משום חציו לענין הדלקת נר בע"ש דמחשבין הדלקתו שאח"כ כמאן דאגמרי' בידים בשעה שהתחיל להדליק וה"נ בהדביק פת בשבת אנו רואין משך האפי' כאלו נגמר בשעה שהתחיל המעשה ואם לא ירדנו הרי הוא עובר אדאוריי' בקום ועשה ודבריו נעימים יע"ש (ואמנם במחכ"ת בעל קקיון דיונה לא ידענא אפי' ריח קושי' דכבר כ' תוס' ישנים בשבת דף ד' ע"א דלא דמי לההיא דפסחים צ"ב דהעמידו חכמים דבריהם במקום כרת ולא מחייב כיון דאסרי לי' רבנן, דשאני הדביק פת בתנור כיון דפשע יע"ש, וא"כ לק"מ ודברי תוס' ישנים אלו נעלמו גם מהגאון ישועות יעקב סי' הנ"ל אות ד' דאל"כ לא הי' ממליץ בעד קקיון דיונה יע"ש) עכ"ל ועוד הארכתי במכתבי הנ"ל בסוגי' דשבת דף ד' אך אכ"מ: