אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן רנג

סימן רנב

(א) במחבר ס"א ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש וגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי – כתב בתוס' רע"ק איגר למשניות פ"ג דשבת אות מ"ה. מחידושי רשב"א פ"ק אההיא דאמרי' בעקורה וטוחה, משמע בלא הגיע למאכל ב"ד אסור להשהות אף בגרופה משום גזירה שמא יגיס בה דחייב משום מבשל וכן נראה מדברי הכ"מ פ"ט מה' שבת הלכה ג' במ"ש שם בשם הרמ"ך ומבואר דעתו דקודם מאב"ד אסור לשהות ולא מהני גו"ק דשמא יגיס וחייב משום מבשל וחידוש בעיני דבשו"ע סי' רנ"ג **(יודעים העולם יותר מן הרבנים ול"צ לפרסם רק מה שאסור) ועיי' בתשו' מהר"ם שיק או"ח סס"י צ"ו בענין (דרעשמאשין ודאפפמיהלע) שסיים. כ"ז לדינא אבל למעשה צריך להיות מתון בדברים כאלו שרוב היתירים כאלו מביאים לידי חילול שבת, שעמי הארץ מדמים מלתא למלתא, ואומרים שכך התירו הפרושים עכ"ל:)** ס"א נקט בפשיטות ולא הוזכרה גרופה וקטומה אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למבא"ד והאחרונים כולם שתקי ולא הערו דלהרשב"א וכן לדעת הרמ"ך אסור משום שמא יגיס עכ"ל, ועיין בס' פתחי תשובה כאן:

(ב) בטו"ז ס"ק י"ח בתה"ד סי' ס"ו כ' אפי' נתקרר לגמרי יש להתיר דהשפחה מתכוונת לחמם בית החורף דשרי בה רבנן משום דהכל חולים אצל צינה וכו' הטו"ז הקשה עליו טובא וסיים שאין לבעל נפש לסמוך על היתר זה, ובשו"ת דברי חבר בן חיים דף ק"ט כתב ששמע ממרן בעל חת"ס ז"ל הנ"ל נאנח ואמר מה שאני סומך על היתר זה הוא כי כשם שמה שאנו מניחים להסיק בית החורף משום שאנו חולים אצל צנה מטעם זה אני סומך על היתר זה כי בלי מאכל חם א"א לי בימות החורף ומאכל טמון שקורין שאלינט לא הי' יכול לאכול ובקיץ באמת לא אכל כל היום כ"א הקאפטעע בבוקר ע"ש (ועיי' בתוס' שבת שתי' קושי' הטו"ז וכבר קדמו הא"ר דאמירה לנכרי קיל יותר משאר איסורי דרבנן ע"ש, ועיי' גם בישועות יעקב כאן):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה