ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רנב
(א) במג"א ס"ק כ' העלה דליתן חטים לתוך רחים של מים בשבת לא אסור אלא מדרבנן -- ובס' פתחי תשובה הביא דבתשו' הר הכרמל סי' א' פקפק ע"ז דהו"ל כזורה ורוח מסייעתו ע"ש, ולא ידעתי למה הלך למרחוק אל הר הכרמל הלא בס' אבן העוזר הנספח לשו"ע כתב כן לקמן סי' שכ"ח ע"ש, ועיין בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' קי"ד דהסכים להמג"א:
(ב) במחבר ס"ז מצוה למשמש אדם בכליו בע"ש סמוך לחשיכה שלא יהי' בהם דבר שאסור לצאת בו בשבת, וכתב המג"א ס"ק כ"ו ונראה דאפי' לדידן דליכא ר"ה מצוה למשמש דשמא יש אצלו דבר המוקצה, וכ' בשו"ע התניא להגמרש"ז זצ"ל בקו"א, עמ"א, וכוונתו דמוקצה חמיר מכרמלית כמ"ש בסי' שי"א וכו' אבל א"צ לזה דכאן אין גזירה כלל אלא ספק גמור שמא יש כבר חפץ אצלו כיון שרגיל בזה כל ימות החול ולא אמרי' ספק ד"ס להקל כיון שיכול להתברר מיד דמיא לחסרון ידיעה ועוד שאין עושין ספק ד"ס לכתחלה כמ"ש המ"א בסי' יו"ד ס"ק י"א ע"ש עכ"ל: