ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רמד
(א) במחבר ס"א ואם היתה המלאכה חוץ לתחום וגם אין עיר אחרת בתוך החימו של מקום שעושין בו מלאכה מותר. וכ' המג"א סק"ה וליכא למיחש שיקלעו אורחים לשם דמסתמא אין דרך ישראל לשבות אלא אצל יהודים ובנוב"י הנ"ל סי' י"ב כתב שהוא דוחק גדול וע"כ כ' הוא דל"ש חשש אורחים אלא כשהמלאכה הוא בביתו של ישראל שדר בה או סמוך לה וכו' אבל אם הוא רחוק מביתו מה בכך שיבואו אורחים ומנין ידעו ויבינו הנך אורחים שהיא מלאכת ישראל כלל רק יסברו שהוא ביתו של נכרי ומלאכת נכרי הוא ומיושב שפיר קושי' המג"א ע"ש:
(ב) עוד כ' המג"א פה בעירנו וכו' כדאמרינן היתה לו גבשושית וכו' דגדול א' הורה להם כך משום דבשל רבים ליכא חשדא וכו' וא"כ הי' נראה להתיר לבנות בהכנ"ס בשבת בקבלנות וכו' ואם נניח אנחנו לעשות איכא חילול השם וכו' – וכ' בס' בית מאיר, שבת דף ע"ג ע"ב בל' זה היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה וז"ל רמב"ם פ"י הל' י"ב המשוה פני הקרקע בבית כגון שהשפיל תל או גיא הרי זה בונה וע"ש בהה"מ וא"כ דאין איסור זה אלא משום משוה פני קרקע ר"ל דבמרוצף באבנים אין איסור ועיין סי' של"ז והיינו לענ"ד טעמי' דגדול שהתיר, אבל טעמו דמשום בשל רבים אין חשדא כבר עמד עליו בספר ת"ש וביטלו בטוב טעם, ומלבד זה לענ"ד בשל הרבים מדלא חשידו, יותר יש לחוש שילמדו מהם היתר אפי' בשכירות דלא כ"ע דינא גמירי לחלק בין שכירות לקבלנות, הכלל שלענ"ד אין שום הבדל, ויפה עשו הגדולים שלא רצו להתיר והוא מדינא אסור כמו בשל יחיד וגרוע מיניה ולא משום חילול השם לחוד עכ"ל (ועיין בא"ר) ועיין בפתחי תשובה שמביא בשם תשו' כתב סופר סי' מ' שמפקפק על ההיתר דבשל רבים ליכא חשדא וכ"ש דבשל בהכנ"ס ראוי' להחמיר יותר כדאמרינן בגמרא לענין זה אדם חשוב שאני אף דהתם הוא בהיתר גמור ע"ש עכ"ל. ובכלל דברי הבית מאיר דבריו:
(ג) בטו"ז סק"ז דמותר להיות יושב ומשמר הגוי שלא יגנוב מעות המכס -- כתב לי ינ"פ הרה"ג אבדק"ק קריפטש שליט"א וז"ל, עיין גמ' ב"מ צ"ג ע"א אי משמר כעושה מעשה דמי ע"ש, ועיי' שער אפרים סי' ו' ובשואל ומשיב רביעאה ח"ג סי' צ"ב ע"ש, ובתשו' מים חיים סי' כ"ב הביא ראי' מיומא דף פ"ג ע"ב דיתיב ר"מ ונטרי' כולי יומא (שמר כיס מעות שלו בשבת) ע"ש ולענ"ד יש לדחות ראי' זו כמובן עכ"ל:
(ד) עיין בס' עט סופר ח"ג דף ע"ד מ"ש בשם תשו' בית יצחק סי' ל"ב ליישב הסמ"ג דסובר דמלאכה ע"י עכו"ם דאורייתא וכתב שם דב"י הקשה עליו מ"ט מותר אם הוא בביתו של גוי, ועירוב דברים אני רואה דלא הב"י הקשה כן על הסמ"ג אלא הכל הוא מדברי סמ"ג עצמו כמבואר למעיין בב"י: