אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן רלה

סימן רלג

(א) במחבר ס"ב אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית, וכתב המג"א סק"ד דטעימה בעלמא שרי – ועיין בתוס' רע"ק איגר למשניות פ"א דברכות אות ג' דהעיקר כתה"ד דגם טעימה אסור וכן מוכח ממהרש"א ריש ברכות בתוס' ד"ה משעה שהעני ע"ש [עיי' לקמן סס"י ר"מ השמטה שייך לכאן]. א.ה. העתקנוה לכאן.

השמטה מלעיל סימן רל"ה

(ב) בטור הביא בשם ר"ת דודאי ק"ש של בהכ"נ הוא עיקר שקורין אותה בברכותי' ומה שאנו קורין אותה קודם צאת הכוכבים משום דקיי"ל כר"י דא' זמן תפלת המנח' עד פלג המנח' שהוא שעה ורביע קודם הלילה ומשם ואילך חשוב לילה לענין תפלת המנח' ה"ה נמי לענין ק"ש משם ואילך הוא זמנה והקשה א"א ז"ל על דברי ר"ת נהי נמי שאין זמן תפלת המנח' כ"א עד פלג המנח' היינו משום שהי' כנגד התמיד וזמנה לא הי' כ"א עד פלג המנחה אבל לק"ש שתלוי בזמן שכיבה אין ראוי לקרות אז שעדיין אינו זמן שכיבה עכ"ל – וכתב בס' שמן המאור לר"מ גלינא ז"ל בלמדי מס' ברכות אמרתי דיש קצת ראי' לדברי הרא"ש דבמתני' ריש ברכות נקט מאימתי קורין שמע בערבין כ"ה הגירסא בגמ' דידן ובמשניות כ' הגירסא בערבית ובתוס' חדשים סביב המשניות הרגיש בזה ותי' אין נראה לי ע"ש ונלע"ד לומר דלהכי נקט בערבין לשון רבים שיש לנו תרי ערב לענין תפלת ערבית, יירב לרבנן שהיא בצאת הכוכבים וערב לר"י שהיא מפלג המנחה והלכה כתרווייהו כדאמרי' בגמ' דעביד כמר עביד כו' לכן שאל מאימתי קורין את שמע בערבין כלומר בערב דתרווייהו, דלר' יהודא יש הוי אמינא כדברי ר"ת, וע"ז השיב משעה שהכהנים נכנסין כו' והיינו כהרא"ש דבק"ש גם ר"י מודה דתלוי בזמן שכיבה ודו"ק עכ"ל ודפח"ח ש"י. (ובעיקר הדין מה שהאריכו הפוסקים ליישב מנהג העולם שמתפללים מעריב מבעוד יום עיי' בס' חידושי רז"ה להגאון מו"ה וואלף אלעסקר מבראד בדיני ק"ש ותפלה סי' ב' וסי' וא"ו שביאר הכל על נכון ומפני גידל האריכות א"א לי להעתיק דבריו הקדושים והנחמדים מפז ואתה לך נא ראה):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה