ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רלג
(א) ברמ"א ס"א כ' ובדיעבד או בשעת הדחק יצא מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו צאת הכוכבים – ובין השמשות שהוא להרמב"ם ערך י"ח מינוטען ולהש"ע סי' רס"א י"ג וחצי מינוטען קודם הלילה שהוא ספק יום וספק לילה אינו מבואר אם רשאין להתפלל אז מנחה מיהו מלשון הרמ"א הנ"ל מבואר דעד צה"כ וזה נקרא בכל מקום לילה א"כ נראה כמבואר דבין השמשות יוצא וכן ראיתי בפמ"ג או"ח סי' פ"ט במשבצות סק"א ודייק כן מלשון הטו"ז – כ"כ אדמו"ר הגאון זצ"ל במהר"ם שיק או"ח סי' צ"א – וכתב עוד שם דעכ"פ לאחר צאת הכוכבים בוודאי אין להתפלל אליבא דכל הדיעות אך אעפי"כ לא הוי ברכה לבטלה אם מתפללים אחר צה"כ ורשאי לענות אחריהם אמן וקדושה ע"ש [חידוש בעיני מ"ש אדמו"ר בתשו' הנ"ל וז"ל. דנהי דאמרי' בטעה ולא התפלל יתפלל בתפלה שלאחרי' שתים מספקא לי אם עשרה אנשים טעו אי יכולין לומר התפלה גם בקול רם וקדושה דשתים אמרו ולא שלש וכו' – ונעלם מעינו הבדולח דברי הפמ"ג סי' ק"ח באשל סק"א שכ' ומיהו ודאי בעשרה שלא התפללו מנחה ומתפללין ערבית שתים אין לש"ץ להחזיר התפלה בשביל מנחה דלא תקנו אלא בזמנה שיחזיר הש"ץ הא בתשלומין לא מצינו חזרת הש"ץ וזה פשוט עכ"ל].– ובס' תוספת שבת להרה"ג מו"ה צבי הירש ז"ל מביאלאסטאק כתב בדף י"ג וז"ל ומה מאוד רבו אנחותי וכו' במה שכל העולם מתפללים מנחה סמוך לערב ולפעמים ממש בשיעור בה"ש ספק ערב (משמע דס"ל דאין להתפלל מנחה ביה"ש) ועברו ושנו בזה עד שנעשה כהיתר ומצוה, והיינו מ"ש במשלי זורע עולה יקצר און דידוע דשם עול מונח בתנ"ך לא על עבירה כ"א על היפוך אמונה, סר מן האמת ולעבירה לא נגע דוגמת מ"ש אל אמונה ואין עול אבל שם און הוא על עבירה כמ"ש לא הביט און ביעקב וגו' וכל דבר הנעשה מכונה בשם זריעה וכשיוצא אל הפועל מכונה בשם קצירה כמ"ש זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד, וזהו ענין היצה"ר זורע הוא בהאדם בחינת עול לאחר תפלת המנחה בימי החול ואין כוונתו ע"ז הריווח המעט אך מביט על המנחה שמאחרים להתפלל בע"ש שם יש לו ריווח גדול וזהו יקצר און עבירה חמורה שע"י המנחה יאוחר קבלת שבת ויבוא לידי חילול שבת שכולם עושים מלאכתם בתקפו עד חשיכה ואפשר סמוך לצה"כ ממש עת שאסור מה"ת ע"ש וגם בסוף הספר ודבריו נאמנו מאוד. – והנה בכמה מקומות נדמה להם זה לחסידות להתפלל מנחה סמוך לצה"כ ומי שמתפלל מקודם לא מיקרי חסיד אבל האמת הוא להיפוך וכמ"ש האלי' רבה סק"ד כתבו אחרונים מאן דבעי למהוי חסידא יתפלל מנחה קודם פלג מנחה ומעריב לאחר צאת הכוכבים עכ"ל. (ובמש"ל אי מותר להתפלל מנחה ביהש"מ מצאתי בס' חידושי רז"ה להגאון מו"ה וואלף אלעסקר מבראד דיני ק"ש ותפלה סי' א' אות ב' שכ' דאסור להתפלל. מנחה ביה"ש אלא יתפלל ערבית שתים אפי' לרבנן דאמרי תפלת המנחה עד הערב לפי שביה"ש הוא ספק לילה עייש"ה):