ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רח
(א) בטו"ז סק"ג כ' דעל הלעקי"ך אין לברך במ"מ וחלקו עליו הא"ר והפמ"ג והמגן גבורים וכ' דקימחא עיקר ומברכי' עליו במ"מ ועל הדארטען שהם משקדים וצוקער וביצים ונותנין בו מעט קמח לדבק כ' הבית מאיר בר"ס ר"ב דמברכי' עליו שהכל ונלע"ד דהיינו מה שקורין מאנדעל מאקראנען שכ' בהערות להגהות זכרון אברהם דמברכי' עליהם שהכל:
(ב) במחבר ס"ז הכוסס את האורז וכו' בס' מעשה רב להגר"א ז"ל כתב בהל' ברכות אורז הוא רייז מברך לפניו במ"מ ולאחריו בנ"ר:
(ג) במג"א ס"ק י"ח ביו"ט אומר וזכרינו לטובה ביום חג פלוני כ' לי ידידי הרה"ג מקריפטש שליט"א שכ"כ יד הקטנה ג"כ אך בשל"ה כ' לומר ביו"ט ושמחינו ביום חג פלוני ע"ש וכ"ה בטור אולם בהרא"ש פ' כ"מ כ' כהמג"א וצ"ע דנהגו לומר ושמחנו לא וזכרנו עכ"ל ולי צ"ע בעטרת זקנים שהביא ב"י בשם התשב"ץ ובי"ט יאמר ושמחנו בה וזכרינו לטובה וכו' ובב"י לא כתיב רק וזכרינו לטובה (ושוב נתיישבתי דשמחנו בה קאי על ירושלים אלא דמשנה לשונו מיני' ובי' דלעיל מיני' כ' ושמחנו בבנינה וכאן כ' ושמחנו בה):
(ד) במג"א ס"ק כ"ב טעה ובירך על היין בפה"ע צריך לחזור ולברך בפה"ג – בס' אבן העוזר חולק על דין זה ובס' עוללות אפרים להגרא"ז מרגליות ז"ל לה' ברכת הפירות דין ב' דף ו' כתב דאין ראיותיו מוכרחין וע"כ כ' דהעיקר כהמג"א וכתב שכ"כ גם בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קמ"ט ובפסקי מהר"ם רקנטי סי' ע"ה אך יען דבשו"ת פמ"א וגינת וורדים וכן בס' פנ"י לברכות חולקי' על המג"א ע"כ ראוי לנהוג לחזור בו תכ"ד ולומר בפה"ג דבזה יצא י"ח לדברי הכל ע"ש, ועיין בנשמת אדם כלל נ' דהקשה על המג"א הא סופגין על היין משום ערלה ומדאוריי' נקרא פרי וכבר כתבתי לעיל סי' ר"ו בשם עוללות אפרים הנ"ל דטעם המג"א משום דהוי משנה ממטבע שקבעו חכמים בברכות ולק"מ:
(ה) עיין לעיל סימן ר"ו במחבר ס"ו נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו ונפל מידו ונאבד או נמאס צריך לחזור ולברך וכו' וצריך לומר בשכמל"ו על שהוציא ש"ש לבטלה ואם אמר כשנפל ברוך אתה ה' ולא אמר אלקינו יסיים ויאמר למדני חוקיך שיהא נראה כקורא פסוק וכו' – ואפי' כבר התחיל לומר אלקי ולא סיים נ"ו יסיים ויאמר ישראל אבינו מעולם ועד עולם שזה פסוק בדברי הימים ברוך אתה ה' אלקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם ומ"מ יסיים בשכמל"ו (מגן גבורים שם בשם צל"ח ברכות דף ט"ל ע"ש):