ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן רו
(א) במג"א סק"א כ' דפירות הגדלים באילן ומברך בפה"א משום דלא נגמר פרי או שאינן עיקר הפרי אם בירך בפה"ע יצא ומסביר הפמ"ג כיון דבאמת יונק מעץ ואינו משקר משא"כ פה"א אין יונק מעץ ע"כ לא יצא במברך פה"ע דמשקר ומביא קו' הא"ר למה בסי' ר"ב ס"א וסי"ח לא יברך פה"ע וג"כ יוצא ממ"נ ותי' דלכתחלה זה עדיף מזה אך הקשה דבסי' ר"ח כתב מג"א ס"ק כ"ב בירך פה"ע על היין לא יצא אע"ג דלאו משקר וכ"ת יין חשוב וקובע ברכה לעצמו דהא אם אמר שהכל יוצא אפי' על היין וא"י טעם לחלק עכ"ל -- ועיין בס' עוללות אפרים להגרא"ז מרגליות זצ"ל דין ב' דף ו' דמחלק בטוב טעם בין ברכת שהכל לפה"ע דבשעה שתקנו מטבע הברכות כן היתה התקנה דברכת שהכל תכלול כל הדברים אפי' פת ויין משא"כ ברכת בפה"ע דלא איתקן רק למילתי' אינו יוצא בו י"ח על היין כיון דהשתא תקנו חכמים לברך בפה"ג א"כ המשנה ממטבע שקבעו חכמים בברכות צריך לחזור ולברך ע"ש באורך: