אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן קסט

סימן קסח

(א) במחבר ס"ב לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך והרמ"א כ' ויש מקילין אם נותן לעני בתורת צדקה וכ' המג"א סק"ו ונ"ל דאם יודע בודאי שלא יברך אסור ועיין ב"י והב"ח כתב וז"ל דוקא בנט"י אסור דתכף בשעה שנותן לידו כדי לאכול עובר משום לפני עור וכו' אבל בברכה בשעה שנתנו אינו עובר ואם אח"כ לא יברך מה עלינו לעשות ע"כ – וז"ל הפרמ"ג ויש מקילין עיי' מג"א וכ"מ מטו"ז ג' דאין ספק מוציא מידי ודאי הא ודאי שלא יברך אסור ליתן לו ול"ש ליתי עשה דצדקה וידחה ל"ת דלפני עור דכה"ג לא ציותה התורה ליתן לו וגם מה"ב עסי' תרמ"ט וכו' – וכתב מורי זצ"ל במהר"ם שיק לתרי"ג מצות מצוה רל"ג אות ז' וז"ל:

המג"א בסי' קס"ט סק"ו הביא בשם הב"ח הואיל ובשעה שנותן לו עדיין אינו עבירה אם אח"כ אינו מברך ועביד עבירה מה עלינו לעשות משמע דבכה"ג ליכא איסור לפני עור ואע"ג דשם מיירי היכא דאיכא מצות צדקה מ"מ באם הי' איסור לפני עור לא היינו מדחין משום מצות צדקה כמבואר מלשונו ועשה דוחה ל"ת לא אמרי' בכה"ג כמ"ש הפרמ"ג דאין כאן מצות צדקה עיי"ש. ומ"ש עוד דהוי מצהב"ע אינו מובן דאם עשה דחי ל"ת אין כאן מצהב"ע, ועכ"פ מלשונו משמע דבכה"ג לית בי' לפני עור ולכאורה קשיא עליו מע"ז כ"ב ע"א דפריך ותיפוק לי' משום לפני עור הא התם בשעה שמשכירו בימי החול אין כאן עבירה וא"כ אם הכותי עושה בו בחוה"מ מה עלינו לעשות ולא יהי' אסור משום לפני עור וצ"ע עכ"ל – ולענ"ד יש ליישב דהא כתב הב"ח דגבי ברכה בשעה שנתנו אינו עובר' א"כ כיון דאינו עובר בשעת נתינה כבר ציותה התורה ליתן לו ויש כאן מצות צדקה א"כ אף דלאח"כ לא יברך ואיכא למפרע לפני עור מ"מ בזה שפיר אמרינן דעשה דצדקה דוחה ל"ת דלפני עור משא"כ בנט"י תיכף בשעה שנותן עובר בלפני עור א"כ בכה"ג לא ציותה התורה לו ול"ש עשה דוחה ל"ת וכמ"ש הפרמ"ג, משא"כ בהך דע"ז כ"ב אם אח"כ עושה בו הכותי מלאכה בחוה"מ איכא למפרע לפני עור ואסור כנלע"ד לחומר הנושא. ומ"מ לאמיתה של תורה ל"ש כאן כלל עשה דוחה ל"ת ותימה על הפמ"ג שלא עמד בזה דהרי בתשו' הרשב"א סי' ח"י הביא בשם תשו' הרב ר' יוסף ן' פלט ששאל להראב"ד ז"ל מפני מה אין מברכין על כמה מצות כגון מתנות עניים והלואה וצדקה והענקה וכיוצא בהם מפני שאין המצוה תלוי' כולה ביד העושה שאפשר שלא יתרצה בה חבירו ומנ"ל דכל מצוה שאפשר למיעקרי' אע"ג דהשתא לא מיעקרה כמאן דמיעקרא דמי מדאמרי' באלו נערות כו' עד אי אמרה לא בעינא מי איתי' לעשה כלל אע"ג דאכתי לא עקרה לה כמאן דליתי' דהא לא קביעא וכו' וזה הטעם בהלואה וצדקה ע"כ (ומובא בקצוה"ח חו"מ רסי' צ"ז ע"ש) א"כ הרי לך לפניך בהדיא דצדקה דתלי' ברצון חבירו ואפשר למיעקרה לא אלים לדחות וצ"ע:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה