ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן קסח
(א) במחבר ס"ב אם יש לאדם שני חצאי לחם ואין לו לחם שלם יחברם יחד בעץ או בשום דבר וכו'. בס' מגן גבורים סי' קס"ז סק"ב כ' בשם חידושי פנים מאירות לזבחים דף ק"ה שהקשה על הרוקח שהוא מארי' דהאי דינא מהא דהביאו התוס' בזבחים שם ד"ה חיבור דבתוספתא תני' אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם אינו חיבור שאין חיבורי אדם חיבור וע"כ. מחלק דדוקא בעירוב מועיל חיבור משום איבה דליכא איבה בכה"ג ע"ש ועיין בתשו' בנין ציון סי' שכתב דתוספתא זו מיירי לענין טומאה וטהרה ואין למדין איסור מטומאה גם עיין בתשו' הר המור להגאון מהר"ם בנעט ז"ל סי' א' שהקשו לו ג"כ כקו' פ"מ הנ"ל והשיב ג"כ כמ"ש בתשו' בנין ציון הנ"ל (ובשו"ת שירי טהרה לה' נדה סי' קצ"ח סי' י"ב וי"ד כ' דהא דקיי"ל חבורי אדם אינו חיבור היינו דוקא בשל תורה אבל במילי דרבנן הוי חבורי אדם חיבור ע"ש) וע"ע בס' עט סופר ח"ב כלל נ"ח מ"ש בזה בשם תוספת שבת סי' רע"ד ובית מאיר סי' ק"ל:
(ב) במג"א ס"ק כ"ח בענין החרעמזליך שעושין בפסח ממצה כתושה אם יש לברך עליהם המוציא עיין בס' אבן העוזר דחולק על המג"א ומסיק דיש לברך במ"מ וכ"כ בס' חיי אדם כלל כ"ד סי' י"ב וע"ש בנשמת אדם וכן הביא בס' פתחי תשובה בשם תשו' אגורה באהלך סי' ד' ותשו' משיבת נפש סי' ד' ועיין מ"ש עוד בזה אי"ה לקמן סי' תנ"ה ענף א':
(ג) במג"א סקט"ז עיין במנחת חינוך מצוה י' תמצא פלפול רחב על דבריו ומאפס הפנאי קצרתי:
השמטה מלעיל מסי' קס"ח א.ה. העתקנוהו למקומו.
ואם בעה"ב נזהר מפת עכו"ם וישראל שאינו נזהר בכך מיסב עמו על השלחן יבצע מן היפה של עכו"ם וכיון שהותר לבצוע הותר לכל הסעודה ועיין במג"א ס"ק י"ב וכתב בס' בית מאיר אינו יודע מי התיר לו אף לבצוע עליו בלי התרה ומי עדיף מהמקבל להתענות ופגע בו שבת ויו"ט דצריך התרה שוב ראיתי שגם בפמ"ג הרגיש בזה וכתב ומ"מ צ"ע כי כזהר משמע זהירות בעלמא הא כשקיבל בנדר או שלא התנה שלא יהיה בנדר צ"ע בזה אם מותר עכ"ל: