אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן קסז

סימן קסב

(א) במג"א ס"ק י"ח תנו מאכל לבהמה הוי צרכי סעודה דאסור לטעום קודם שיתן לבהמתו (גמ') אבל לשתות אדם קודם כדאשכחן כרבקה שאמרה שתה וגם גמליך אשקה (ס"ח) ועיי' בפמ"ג במשבצות בשם הרב מו"ה מורי הכהן מפפדא ועפ"י דבריו הגיה כאן במג"א שאמר העבד והי' הנערה וכו' ואמרה שתה וגם גמליך אשקה – ולכאורה קשה לי איך אפשר למילף מזה דבשתי' האדם קודם הא אין למידין מקודם מתן תורה כמ"ש תוס' מו"ק דף כ' ע"א (בד"ה מה) בשם הירושלמי ולכאורה י"ל עפ"י מ"ש בתשו' שבות יעקב ח"א סס"י כ"ו בשם ס' תוחלת החכמה להר"י חאגיש ח"א מדרשותיו כלל א' שכתב דמילתא דמסתבר למידין ע"ש אך באמת אדרבה מלתא דמסתבר שלא לחלק בזה בין שתי' לאכילה וכ"כ בתשו' כתב סופר או"ח סי' ל"ב כי מצד השכל אין חילוק בין אכילה לשתי' ע"ש, אמנם מצאתי ראיתי בס' לוית חן פ' ויחי שכתב דבר חדש על הירושלמי הנ"ל ובזה מתורצים רוב הקושיות שהקשו דבכמה מקומות בש"ס ילפינן מקודם מתן תורה דדוקא לענין שינהוג אבילות שבעה ימים אין למדין מויעש לאביו אבל שבעת ימים שהי' קודם מתן תורה לפי דהביא הטו"ז סי' שצ"ז בשם מהר"ם דאין להחמיר בספק אבילות משום דהוא חומרא דאתי לידי קולא שנוהג אבילות בצנעה בשבת ומבטל תלמוד תורה כל שבעה ימים הרי דאבילות מבטל תלמוד תורה ומצות שבת מה שנצטוו ישראל במתן תורה וא"כ אבילות הוא דאין ללמוד אחר מ"ת מקודם מ"ת לפי שעד שלא ניתנה התורה ושבת לא הי' האבילות מבטל כלום מגזירת הקב"ה משא"כ לאחר מתן תורה שהאבילות הוא ביטול תורה ושבת אימא שלא ינהג אבילות שבעה ובזה א"ש הא דיליף בפ' אלו מגלחין כמה דיני אבילות קריעה ושלא להתחיל לדבר עם האבל כו' מאיוב אף דלמקצת התנאים בפ"ק דב"ב הי' איוב קודם מתן תורה לפי דבאלו ליכא ביטול מצוה ילפינן שפיר אף מקודם מתן תורה אבל למימר לאבל שהוא שבעה שיש בה ביטול מצוה אמר שפיר אין למידין מקודם מתן תורה ודפח"ח ש"י ובזה א"ש גם כאן:

(ב) אלא דבעיקר ד' כתב סופר שדחה דברי ס"ח וכ' דאין לחלק מצד השכל בין אכילה לשתי', בלתי ספק לא הי' נדפס עדיין בימיו ס' יד אפרים כי הוא מסביר ומטעים יפה חילוק הס"ח בין אכילה לשתי' דבאכילה הטעם שלא לאכול קודם הבהמה לפי שלפעמים אין לאדם זכות רק שאוכל בזכות הבהמות כדאיתא במדרש בעובדא דאלכסנדר וקאמר התם מקרא דאדם ובהמה תושיע ה' א"כ דוקא באכילה שצריך למטר השמים לרוות פני תבל תנובה ואמר במדרש שאין המטר יורד אלא בזכות הבהמות אבל לענין שתי' שמים רבים ע"פ האדמה לאו בזכות הבהמות תלי' מילתא ולא מצאה הקפידה מקום לנוח להקדים הבהמות בשתיה ע"ש דפח"ח רק לפי"ז יוצא דין חדש דבא"י ששותין מי גשמים שם גם בשתי' בהמה קודמת לאדם ואין להאריך יותר בזה ועיין מ"ש כבר בילקוט הגרשוני ריש פ' בהר בענין זה (ובענין אי מותר לטעום קודם שיאכיל בהמתו פליגי המג"א והטו"ז דמג"א אוסר אפי' לטעום וטו"ז מתיר ומביא ראי' מדאמרי' והדר ואכלת ושבעת והיינו אכילה שיש בה שביעה, ובס' שמן המאור דחה דקיי"ל כר"מ ושבעת זו שתי' ולהכי קאמר הגמ' והדר ואכלת ושבעת דאפי' לשתות אסור קודם שיתן מאכל לבהמתו, ואין זה סותר למ"ש המג"א דלשתות אדם קודם דדוקא קודם שיתן לשתות לבהמה אדם קודם לשתות אבל קודם שיתן מאכל לבהמה אסור לאדם אפי' לשתות דזה הוי כמו טעימה, ולפי טעם היד אפרים צ"ע בזה ודו"ק):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה