אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן קלד

סימן קלב

(א) במחבר ס"ב מראה פני כתיבת הס"ת לעם וכו' שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו' וכתב הרמ"א ונהגו לעשות כך אחר שקראו בתורה וכו' – בתל תלפיות מחברת ד' אות נ' כתבתי בזה וזה לשוני: שגור בפי כל וכן נדפס בסידורים לומר בשעת הגבהת ס"ת פסוק וזאת התורה אשר שם משה לפני בנ"י ע"פ ד' ביד משה ותמה ע"ז בארץ צבי להמגיד מוואיידיסלוב דרוש א' בית ה' כי הם ב' כתובים בתורה ומסדרי התפלה עשאום לכתוב א' אבל אין לו שחר כלל ומ"ש בזה במח"כ לא נהירא לי כלל, והכה במס' סופרים פי"ד הל' י"ד כתוב לאמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בנ"י ולא יותר ומנהגינו צ"ע, וכעת בא לידי ספר א' נקרא ספר המטעמים ומצאתי בו בערך שבת סי' קכ"ד הביא מס' מקרא סופרים בשם הגאון ר"ח מוואלזין שמנהגינו משובש וראוי לומר וזאת התורה אשר שם משה לפני בנ"י עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו את משמרת ה' שמרו עפ"י ה' ביד משה. לפי שבפתיחת הארון אמרו ויהי בנסוע וגו' ובשעת הנחת ס"ת אומרים ובנוחה יאמר ובנתים בעת הגבהת ס"ת וממקום למקום אומרים עפ"י ה' יחנו ופסוקים הללו הם בפ' בהעלותך עכ"ל וניכרים דברי אמת ולפי"ז ראוי ונכון לפרסם זאת בכל קהלות לעקור מתוכנו המנהג המשובש ולומר כנ"ל עוד זאת אעורר על טעות א' שנדפס בסדורים בקרובץ לפורים ולירושלים עירך עד מהרה לתוכה תכין, ונכון להיות ולירושלים עירך עד לישועתך קוינו כל היום ואח"כ הפיוט מלכות נחפזה וכו' בא"י מצמיח קרן ישועה כ"ה דעת הגר"א בשנות אליהו פ"ד מ"ג דברכות שכ' וז"ל דבנוסח ירושלי' הוא צמח דוד בכלל בונה ירושלים כמ"ש לקמן ולכן בפיוט של פורים עשה הפייטן של ברכת את צמח בכלל בונה ירושלים וטעות הוא בסידורים מה שכלל בשומע תפלה עכ"ל ולא ידעתי טעם העולם דלא שתו לבם לדברי אמת של הגר"א ז"ל עכ"ל שם:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה