ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן קב
(א) בטו"ז סק"ד הוכיח דל"מ חולשה דהא עלי זקן מופלג הי' באותו פרק כדאיתא בחולין דף כ"א גבי עלי דאמר שם זקנה שאני ולמה הי' צריך לעמוד תוך ד"א של חנה וע"כ הניח דברי המחבר ס"ב בצ"ע, ובס' כרם שלמה ושמן המאור הביאו בשם תוספת שבת דהקשה על הטו"ז שמביא ראי' מחולין כ"א דזה הי' בשעת מיתה שהי' מ' שנה אח"כ וכן הקשה עליו בס' חידושי רז"ה, ח"ל הגאון בעל חתם סופר ז"ל בהגהותיו שנדפסו בליקוטי חבר בן חיים ריש חלק שמיני ובס"ס חתן סופר לאו"ח:
מחבר ס"ב בצד המתפלל עיי' טו"ז סק"ד ודבריו צע"ג שהרי כ' בשוחר טוב אותו היום מינוהו כהן גדול כמ"ש הרב ב"י בסימן זה והוא שפט ישראל מ' שנה ונמצא שהי' אז בן מ' שנה שהרי כל שנותיו שמונים שנה והש"ס דחולין קאי ביום מיתתו עכ"ל, והוא פליאה עצומה האיך נעלם ממנו פסוק מפורש בשמואל א' קאפיטל ד' פסוק ט"ו ועלי בן תשעים ושמונה שנה וגו' והאיך כתב שהי' אז בן מ' שנה שהרי כל שנותיו שמונים שנה" הלא לפי מ"ש בקרא שהי' בשעת מיתתו בן צ"ח שנה הי' אז בן נ"ח שנה ואף דקושיתו על הטו"ז לא מתורץ בזה מ"מ פלא שנעלם מעיניו פסוק מפורש והצעתי זה לפני כמה חכמים ואין מגיד לי: