אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן

סימן קא

סימן צט

(א) במחבר ס"ב ולא יתפלל בלבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ובמג"א סק"ב צ"ע אם התפלל בלבו אם יצא ואע"ג דקיי"ל הרהור לאו כד"ד שאני תפלה דגמרינן מדכתיב ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שבלב זו תפלה א"כ עיקר תלי בכוונת הלב והקב"ה יודע מחשבות אלא דבגמ' משמע דלא יצא וכו' – ועיין בס' מעין החכמה לתרי"ג מצות במ"ע דתפלה (דפוס לבוב דף קנ"ג וקנ"ד) פלפול ארוך בדברי מג"א אלו וקצת דבריו מובאים בס' חתן סופר לאו"ח דף קל"ד ע"ש. ויש לי פלא במה שראיתי בח"ס שם שהקשה על המג"א הא כל דיני תפלה ילפינן מחנה בברכות ל"א ובחנה כתיב וחנה מדברת א"כ משמע דבעי' דיבור ומה דכתיב על לבה היינו על עסקי לבה וראי' מגמ' יומא ע"ג ע"א אין שואלין בקול וכו' ולא מהרהר בלבו שנא' ושאל לו לפני ה' אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה שנא' וחנה היא מדברת על לבה הרי בהדיא דהש"ס ממעט מלשון וחנה מדברת על לבה שלא יהרהר אלא ישאל בפה והניח בצ"ע, ואנכי לא ידעתי מאי עדיף ילפותא מתיבת מדברת ממה דילפי' בברכות ל"א ע"א ומובא בטור כאן וחנה היא מדברת על לבה רק שפתי' נעות מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו וכו' עיין בלשון הטור ומ"מ מספקא למג"א דלמא ה"ד לכתחלה אבל בדיעבד יוצא גם בהרהור ולא דמי לק"ש ובהמ"ז דאפי' בדיעבד לא יצא דשאני תפלה דגמרי' מדכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכו' ודברי המג"א נכונים מאוד והצ"ע של מורי זצ"ל לא זכיתי להבין, אלא אי קשיא הא קשי' לי לכאורה להיפוך אמאי לא דייק המג"א מלשון הטור שכ' שצריך שיחתוך בשפתיו דבדיעבד יוצא בהרהור דהרי כתב הטור לקמן סי' רי"ט דלישנא וצריך לאודיי באנפי י' משמע דוקא לכתחלה (ועיי' בתשו' כתב סופר יו"ד סי' קכ"ח אות א' ומ"ש שם בד"ה והנלפענ"ד כבר קדמו רע"ק איגר זצ"ל בפסקים וכתבים הנדפס בסוף ספר דרוש וחידוש רעק"א על מסכתות ע"ש) והראי' שהביא המג"א מן הגמ' דלא יצא דאל"כ הו"ל לתקן שבעל קרי יהרהר בלבו התפלה (עיין מחצית השקל) יש לדחות לכאורה דלעולם י"ל תפלה בפה אינו מעכב ויוצא אפי' בהרהור אבל מ"מ בעינן שיהא ראוי לחתוך בשפתיו וכהא דר"ז כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת א"כ כיון דבע"ק א"ר להוציא בשפתיו שפיר אינו יוצא בהרהור משא"כ בראוי אינו מעכב וצ"ע:

(ב) והנה בס' שם הגדולים אות שנ"ג חקר אמאי צריך להתפלל בבטוי שפתים ולא די במחשבה הלא הקב"ה יודע מחשבות, ושמעתי בילדותי הטעם כדי שממנו יראו וכן יעשו אחרים משא"כ כשיתפלל רק בלבו ומפרשי' בזה הפסוק תהלת ה' ידבר פי כלומר בדיבור ולא במחשבה והטעם כדי ויברך כל בשר שם קדשו לע"ו, ולדעתי י"ל דבתפלה בלב אם תבוא במחשבתו מחשבה זרה אתי מחשבה ומבטל מחשבה משא"כ בדיבור לא אתי מחשבה ומבטל דיבור עיי' קידושין נ"ט, ועוד י"ל עפי"מ דאיתא בסוטה ל"ג דיחיד צריך שיסייעוהו מלאכי השרת (עיין סי' זה ס"ד) ועיי' תשו' מהרי"א או"ח סי' כ"א מסנהדרין, וא"כ כיון דמלאכים אין יודעים המחשבה כמ"ש בדה"י ב' ו' כי אתה לבדך ידעת את לבב האדם (עיי' בא"ר כאן סק"ח הקשה מזה על תוס' שבת י"ב ע"ב) א"כ לא יועיל תפלה בלב, ותפלת צבור בלא"ה לא משכחת בלא דיבור וא"ש:

(מ"ש לעיל סוף ענף ב' דבע"ק א"ר לבילה, לכאורה ראוי הוי רק איסורא הוא דרביע עלי'. ותלי' במ"ש לעיל סי' ל"ב ענף ד' וה' ע"ש):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה