ילקוט הגרשוני אורח חיים א· רבי גרשון שטרן
סימן עה
(א) במחבר ס"ב שער של אשה שדרכה לכסות אסור לקרות כנגדו. כתב הנשמת אדם כלל ד' דשער וקול הוא מדרבנן משום הרהור ולפ"ז נראה דמהני עצימת עינים ועוד נ"מ לענין אי צריך לחזור ולהתפלל כמ"ש לקמן סי' ע"ו ס"ח דבדרבנן א"צ לחזור:
(ב) ברמ"א וכ"ש שער נכרית וכ' המג"א בשם ש"ג דמותר לכתחלה כדאי' במשנה פ"ו דשבת יוצאה אשה בחוטי שער דלא כב"ש שחולק עליו (בס' לחמי תודה להגבעה"מ מחנה לוי כ' בדרך הלצה שזהו שאמרו חז"ל בחגיגה הלכות שבת הם כהררים התלויים בשערה, שבעוה"ר אין שומרים הלכות שבת והם תלויים רק בשערה שמכל הל' שבת אין שומרים רק המשנה הזאת דיוצאה אשה בחוטי שער והו והולכים בשער נכרית) והנה בס' מגן גבורים הביאו בשם ב"ש בתשו' סי' ח"י דפיאה נכרית אסור משום מראית עין ופלפלו הרבה בזה דהא ברבים לא שייך חשדא ורבות בנות נוהגות לילך בפיאה נכרית אך אם אין מנהג המקום כן שילכו הנשים בפיאה נכרית ודאי יש לאסור משום מראית עין ע"ש, ועיין בישועות יעקב אהע"ז סי' כ"א בתשוב' מהגאון ר' צבי הירש אורענשטיין ז"ל שהאריך מאוד בזה ומסיק דבפאה נכרית כיון שאינה ניכר אם המה שערות עצמה אם לא הוי פריצותא ואסור וז"ב לדינא עכ"ל:
(ג) במחבר ס"ד אסור לקרות וכו' וכן כנגד ערות קטן אסור וכ' המג"א סק"ז ובמגילה כ"ד ע"ב כתב רש"י דהקטן בעצמו יכול לקרות אפי' הוא ערום דלא הוזהר על כך ולי צ"ע דליתסר מדרבנן מידי דהוה אכל עבירות שבתורה ועיי' סי' שמ"ג וכו':
וכתב בס' שבילי דוד דשאני שאר עבירות דבאמת העבירה שוה בגדול ובקטן רק דאינו מצווה משא"כ בזה בקטן ליכא עבירה כלל דאמירת קטן לית בה מששא כלל א"כ לא נעשה איסור כלל וכלל עכ"ל.